כנס בנושא : האם תם עידן הרפורמות במערכות הבריאות??

כיצד מתמודדים עם מחלות כרוניות במאה ה-21 ?, האם יש עוד רעיונות יצירתיים לרפורמות במערכות הבריאות?, האם אנו עדים לתהליך דעיכתה של הרפואה כפרופסיה?

שאלות אלו ואחרות, ידונו בכנס הבינלאומי השלישי בנושא מדיניות הבריאות שיערוך המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל בנושא:

“האם תם עידן הרפורמות במערכות הבריאות?”

בכנס ישתתפו מאות אנשי מפתח מהארץ ומהעולם העוסקים בתחום מדיניות בריאות וניהול מערכות בריאות, ההרשמה דרך האתר

http://www.kldltd.co.il/nihp/index.html

הכנס יתקיים בימים שני עד רביעי 11-13 בדצמבר 2006 בבנייני האומה בירושלים

המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל יערוך בימים שני עד רביעי 11-13 בדצמבר 2006 בבנייני האומה בירושלים את הכנס הבינלאומי השלישי בנושא מדיניות ציבורית. בכנס ידונו סוגיות בוערות המעסיקות את מערכות הבריאות בעולם ובארץ  ונוגעות לעתיד הרפורמות במערכות האלו.

הכנס יערך בחסות שר הבריאות, ח”כ יעקב בן יזרי וכיושבי הראש של הכנס יכהנו פרופ’ מרדכי שני מישראל ופרופ’ ריצ’רד סולטמן מארה”ב.  הקהל ימנה מאות נושאי תפקידים בכירים במערכות הבריאות מרחבי העולם ומישראל, כולל מדענים בתחומי מדעי החברה והכלכלה, רופאים ואחיות.

דיוני הכנס יקיפו תחומים שונים, אקדמיים ומעשיים, הנוגעים להתוויית מדיניות, קבלת החלטות וניהול מערכות ומוסדות בריאות. בין המרצים האורחים יהיו פרופ’ ג’וזף פיגוארס מארגון הבריאות העולמי ה WHO, פרופ’ ג’ון מקינלי, סגן נשיא בכיר ומדען ראשי של המכון למחקר של ניו אינגלנד ארה”ב ופרופ’ ג’וליאן לה גרנד מה LSE באנגליה.  

הכנס יפתח בנוכחות ראש העיר, מר אורי לופליאנסקי, ביום שני 11/12/06 ודיוניו ימשכו עד יום רביעי 13/12/06 בבנייני האומה בירושלים. במקום תתקיים תערוכה בנושאי בריאות ורפואה. מנהלים, רופאים וחוקרים הפועלים בתחומי הבריאות וכן הציבור הרחב מוזמנים להשתתף בכנס וליהנות מהזדמנות נדירה להאזין ולתרום לדיון, ההרשמה להשתתפות בכנס מתבצעת באתר האינטרנט: http://www.kldltd.co.il/nihp/index.html

את הכנס, השלישי מסוגו, מארגן המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ושירותי הבריאות. המכון אחראי כלפי מועצת הבריאות למלא אחר סעיף 52 ט’ (2) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי המורה “לקיים מעקב אחר ביצוע החוק ולערוך מחקרים, סקרים וחוות דעת מקצועיות”. בנוסף לפעילות המחקרית מקיים המכון גם  מפגשים מדעיים, ופורום מדיניות קבוע של קברניטי מערכת הבריאות לדיון בשאלות מדיניות אקטואליות. כמו כן מתקיימים כנס מדיניות שנתי וסדנאות בהשתתפות מומחים מחו”ל בהם נעשה ניתוח עומק של סוגיות   מרכזיות המעסיקות את מערכת הבריאות בארץ ומסקנותיו מגובשות כהמלצות למקבלי ההחלטות.

לפרטים נוספים: סלעית כץ-אפודי 054-6762131, 03-6206565

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן