הקשר בין נגיף Bocavirus Human וזיהומים בדרכי הנשימה (J Infect Dis)

שני מחקרים חדשים, שפורסמו בגליון 1 בנובמבר של Journal of Infectious Diseases, מצאו קשר בין נגיף Human Bocavirus (HBoV) וזיהומים בדרכי הנשימה, בעיקר ביילודים וילדים צעירים.

Human Bocavirus הוא נגיף Parvovirus שזוהה לאחרונה, המאובחן לעיתים קרובים בדגימות נשימה, אך תפקידו בזיהומים במערכת הנשימה אינו ידוע.

במחקר הראשון, החוקרים סקרו דגימות נשימה ל-HBoV, בכדי לבדוק את מעורבותו במחלות נשימתיות.

HBoV היה הנגיף השלישי בשכיחותו שזוהה בבדיקות סקר לנגיפים ב-924 דגימות ממערכת הנשימה (מרביתן היו מיילודים וילדים קטנים), כאשר RSV ו-Adenovirus היו שכיחים יותר.

HBoV היה שכיח בעיקר בדגימות בהן היו נגיפים אחרים.

שכיחות HBoV היתה הגבוהה ביותר בחודשי דצמבר וינואר, והזיהום היה מוגבל כמעט אך ורק ליילודים וילדים קטנים. הקשר עם מחלה נשימתית היה דומה לזה של RSV.

במחקר השני, החוקרים בחנו דגימות נשימה שהיו שליליות לנגיפים נשימתיים אחרים, לזיהוי HBoV. הדגימות נלקחו מילדים עם או בלי תסמינים נשימתיים.

22 מ-425 דגימות (5.2%) היו חיוביות ל- HBoV, אך לא היתה התקבלה תשובה חיובית באף אחת מ-96 הדגימות מילדים אסימפטומטים. תסמינים בילדים עם בדיקה חיובית ל- HBoV, כללו צינון (90%), חום (70%), שיעול (70%) וצפצופים (50%).

מיעוט הילדים עם הזיהום (30%) סבלו מהיפוקסיה. ב-12 מבין 17 ילדים שעברו צילום רנטגן, התקבלה תשובה אבנורמלית.

מהנתונים עולה כי HBoV הוא הגורם האטיולוגי האחראי למחלות בדרכי נשימה עליונות ותחתונות ביילודים וילדים קטנים. דרושים מחקרים נוספים בכדי להגדיר היטב את הפרופיל האפידמיולוגי של הפתוגן החדש הנ”ל.

החשיבות העיקרית של המחקרים הללו, היא שבפעם הראשונה, מספר גדול של פרטים ללא תסמינים רספירטוריים נכללו כביקורות, ו- HBoV לא נמצא, או שנמצא לעיתים רחוקות, בקבוצת הנבדקים הזו.

החוקרים מוסיפים כי רשימת העובדות שעדיין אינן ידועות באשר לנגיף, ארוכה בהרבה בהשוואה למה שידוע אודות הפתוגן החדש.

J Infect Dis 2006;194:1197-1199,1276-1290.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן