טיפול במחלה של מיסב השן לא מוריד את הסיכון ללידת פג (מתוך New England Journal of Medicine)

תוצאות המחקר הנוכחי מראות כי טיפול במחלת מיסב השן (periodontal חניכיים) בנשים הרות לא משנה משמעותית שיעורים של לידת תינוקות טרם המועד, לידה של תינוק עם משקל לידה נמוך או הגבלה בגדילת העובר.

מתוצאות מחקר OPT (Obstetrics and Periodontal Therapy), שפורסמו במהדורת נובמבר של New England Journal of Medicine, עולה כי בעוד שטיפול במחלת מיסב השן בעת היריון הוא בטוח ויעיל, הוא לא משפיע ישירות על הסיכון של אישה ללדת לפני המועד או ללדת תינוק עם משקל לידה נמוך.

מחקרים בעבר קשרו בין דלקת מיסב השן (מחלת מיסב שן) אימהית ובין עליה בסיכון ללידת פג, ללידת תינוק עם משקל לידה נמוך, לתמותה של התינוק ולסיכון לבעיות בריאותיות בטווח הרחוק, כולל cerebral palsy, עיוורון וקשיי למידה. המדענים חושדים כי חיידקים מחניכיים מזוהמים יכולים לשנות את מחזור הדם ולגרום למערכת החיסון לעורר שינויים ברקמות ובאיברים במקום אחר בגוף, דבר המוביל ללידה מוקדמת.

אך המחקר הנוכחי לא מראה גורם ישיר וקשר בין מחלת מיסב השן ולידה מוקדמת. טיפול נפוץ ולא כירורגי במחלת מיסב השן הניתן בין השבועות 13 ו-21 של ההיריון לא הוריד את השיעור של לידה טרם המועד או של תינוקות עם משקל לידה נמוך. דבר זה יכול להציע כי בעתיד על החוקרים להתמקד בבדיקת אמצעים אחרים להורדת השיעורים של לידות מוקדמות.

מחלת מיסב השן היא זיהום חיידקי המשפיע על רקמות התומכות בשיניים מתחת לקו החניכיים. בצורה הכי קלה של המחלה, הידועה כג’ינג’יביטיס, החניכיים הופכים לאדומים, נפוחים ומדממים. ללא טיפול החיידקים יוצרים רעלנים המגרים את החניכיים ויוצרים תגובה דלקתית השוברת את רקמת החניכיים. כשהרקמות ניזוקות, החניכיים מתחילים להיפרד מהשיניים ויוצרים בכך כיסים בין השיניים. בסופו של דבר, החיבור של השיניים ומערכת התמיכה שלהם נהרסת ואז השיניים יכולות להתרופף ולנשור.

סימפטומים של מחלת מיסב השן כוללים אודם, נפיחות וחניכיים מדממות. בניגוד לג’ינג’יביטיס, מחלת מיסב השן לא יכולה להיות מאובחנת על ידי בדיקה ויזואלית בלבד. היא מאובחנת על ידי מכשיר בדיקה המוכנס לחלל, שבין השיניים והחניכיים.

למרות שמחלת מיסב השן לא נגרמת על ידי היריון, נשים הרות לעיתים קרובות חוות עליה בדימום מהחניכיים, דבר הנחשב כנגרם על ידי רמות גבוהות של הורמונים נשיים המביאים לגדילת חיידקים אוראליים מסוימים.

יותר מ-800 נשים, שחוו דלקת של מיסב השן קלה עד בינונית השתתפו במחקר זה. מחצית מהנשים חולקו רנדומאלית לקבל טיפול לא כירורגי במחלה במהלך השליש השני של ההיריון. החצי השני עבר ניטור צמוד במהלך תקופת המחקר וקיבלו טיפול במחלה לאחר הלידה.

לסיכום, למרות שלטיפול במחלת מיסב השן לא הייתה השפעה ישירה על הסיכון ללידת פג, על אימהות לעתיד להמשיך לבקר אצל רופאי השיניים שלהן ולשמור על בריאות אוראלית טובה. המחקר הנוכחי מראה כי בדיקות אוראליות וטיפול הינם בטוחים ויעילים בזמנים הנכונים במהלך ההיריון.

לידיעה ב-Doctor’s Guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן