מנועי חיפוש באינטרנט מסייעים באבחון מקרים קשים (BMJ Online First)

חוקרים אוסטרלים מצאו כי השימוש במנוע החיפוש של גוגל (Google), עשוי לסייע בפתרון מקרים קשים. למעשה, החוקרים סבורים כי גוגל עשוי להיות יעיל יותר מ-Pubmed.

לדבריהם, כיום ניתן למצוא תוך דקות מידע שימושי אודות התסמונות הרפואיות הנדירות ביותר.

לאחר ששני הרופאים היו עדים לאב שאיבחן נכונה את בנו עם תסמונת Paget-von Schrotter, הם החליטו לבחון בצורה מעמיקה יותר עד כמה גוגל מסייע להוביל רופאים לאבחנה הנכונה.

הם אספו 26 מקרים, שפורסמו במהלך שנת 2005 ב-New England Journal of Medicine. מבלי לקרוא את האבחנה המבדלת והסיכום בסיום כל מקרה, הם בחרו 3-5 מושגי חיפוש מכל מקרה. לאחר מכן, ערכו החוקרים חיפוש בגוגל אחר כל מקרה שכלל מונחים אלו, ובחרו את שלוש האבחנות שהתאימו לסימנים ולתסמינים.

מסתבר שהם צדקו ב-58% מהמקרים.

עבור חלק מהאבחנות האחרות, גוגל העלה את האבחנה הנכונה שלא היתה ספציפית מספיק בכדי שהרופאים ישקלו אותה כאבחנה הנכונה. לדוגמא, החיפוש בגוגל העלה אבחנה של Extrinsic Allergic Alveolitis, במקום הגדרה ספציפית יותר של Extrinsic Allergic Alveolitis caused by Mycobacterium avium.

החוקרים מדגישים כי אחוזי ההצלחה היו גבוהים יותר כאשר בחרו משפטים לא-נפוצים, וסקרו עד 5 עמודים מכל תוצאות החיפוש.

החוקרים מאמינים כי חיפוש באינטרנט עשוי להיות יעיל יותר במצבים עם תסמינים וסימנים ייחודיים. שיעורי ההצלחה נמוכים יותר בנוכחות תסמינים בלתי-ספציפיים, או מחלות שכיחות עם הסתמנות נדירה.

לגוגל יש גישה ללמעלה מ-3 בליון מאמרים, והוא גדול בהרבה ממנוע החיפוש של Pubmed בנוגע למאמרים רפואיים. הדבר יהיה משמעותי עוד יותר לאחר הפצת הגרסה החדשה, Google Scholar, שתכלול רק מאמרים שעברו סיקור עמיתים (Peer-Review).

BMJ Online First 2006.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

מהנסיון האישי שלנו עולה שחיפוש ספציפי של מחקר על בסיס מילות מפתח הכוללות את  הנושא ו/או המחבר ו/או העיתון כולל הגבלת טווח זמן –  יהיה דווקא קל ויעיל יותר ב-Pubmed , אך ללא ספק שלגוגל יכולת עדיפה בלהוביל גם לדיווחים ועדכונים מתוך פורומים רפואיים ומידע שלא פורסם באופן רשמי.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן