מעקב רוטיני אחר MRSA ביחידות טיפול נמרץ נמצא יעיל במניעת זיהום (מתוך Clin Infect Dis)

מחקר חדש מדווח, כי מבחן סקירה ל- methicillin-resistant Staphylococcus aureus (MRSA) שהוכנס לשימוש בטיפול נמרץ מבוגרים ב- Boston’s Brigham and Women’s Hospital הביא לירידה דרמטית בזיהומי MRSA בזרם הדם בבית החולים.

ירידה זאת מראה, כי זיהוי מהיר של נשאי MRSA וביצוע מהיר של בידוד ונקיטת אמצעי זהירות מונעים העברה לחולים אחרים.

מאחר שהחולים מבודדים למשך כל תקופת אשפוזם, אמצעים אלה מביאים להפחתת העברה של החיידק, ועקב כך להפחתת מספר הזיהומים.

החוקרים בחנו את השפעתן של ארבע אסטרטגיות למניעת זיהומים, שהוצגו בשלבים שונים לאורך תקופה של תשע שנים: נקיטת אמצעי זהירות מקסימאליים לסטריליות במהלך הכנסת קטטר לווריד מרכזי; שטיפת ידיים באלכוהול לשם חיטוי; קמפיין לשמירה על היגיינת הידיים; וסקירה רוטינית ל-MRSA בכל החולים בזמן האשפוז בטיפול נמרץ ושבוע לאחר מכן.

סקירה רוטינית ל-MRSA ושמירה על בידוד מגע בעקבותיה נמצאו קשורים בשינוי משמעותי סטטיסטית בשכיחות בקטרמיה ע”י MRSA.

כעבור 16 חודשים של שימוש בשיטה, שיעור ההיארעות של בקטרמיה ע”י MRSA צנח ב-75% בטיפול נמרץ וב-40% ביחידות אחרות, מה שהביא לירידה של 67% בשיעור ההיארעות הרחב בבית החולים.

האסטרטגיות האחרות למניעת זיהומים לא הראו השפעה משמעותית סטטיסטית על שיעור בקטרמיה ע”י MRSA.

מאחר שחולים קריטיים או כרוניים הנדבקים ב-MRSA הם בעלי סיכון של 1:3 לפתח זיהום פולשני תוך שנה, מניעה של העברת החיידק יכולה למנוע זיהומים רבים.

לדברי החוקרים, בתי חולים שבהם מאושפזים מספרים גדולים של חולים קריטיים או כרוניים, המקבלים חולים רבים החיוביים ל-MRSA, צריכים לשקול שימוש בסקירה בטיפול נמרץ כאמצעי פוטנטי להפחתת העברה ולמניעת מחלה פולשנית.

Clin Infect Dis 2006;43:971-978

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן