ממחקר תצפיתי חדש עולה כי התחלת טיפול בסטטינים בחולים המאובחנים עם אי-ספיקת לב, מלווה ביתרונות ארוכי-טווח. המחקר נועד לבחון את השפעות הטיפול בסטטינים על התוצאות בטווח הארוך, בחולי אי-ספיקת לב.
במסגרת המחקר, החוקרים התבססו על נתונים שכיסו תקופה של 9 שנים, והשוו את טווח התוצאות הקליניות בין אלו שטופלו בסטטינים ואלו שלא קיבלו את הטיפול. חציון משך המעקב עמד על 2.4 שנים, והמדד העיקרי היה תמותה מכלל הסיבות, ואישפוז עקב אי-ספיקת לב.
במהלך תקופת המחקר, 24,598 מבוגרים אובחנו עם אי-ספיקת לב, שלא טופלו בסטטינים מעולם. מהם, במחצית מהמשתתפים החלו בטיפול סטטינים (n=12’648, 51.4%). כשליש (n=8,235, 33.6%) מהמשתתפים נפטרו במהלך המחקר. החוקרים מצאו קשר בין טיפול סטטינים וירידה משמעותית בסיכון לתמותה, כאשר לאחר תיקנון לערפלנים, הסיכון עמד על 14.5 לעומת 25.3 לכל 100 שנות אדם (Hazard Ratio = 0.76, 95% CI = 0.72-0.80). כמו כן, נרשמה ירידה קלה בסיכון לאישפוז חוזר עקב אי-ספיקת לב (21.9 לעומת 31.1, ל-100 שנות אדם, לאחר תיקנון).
החוקרים מציינים כי זוהו הבדלים משמעותיים יותר בין אלו שטופלו בסטטינים ואלו שלא קיבלו את הטיפול בתרופה, כאשר המטופלים היו צעירים יותר, כאשר שיעור הגברים בקבוצה זו גבוה יותר, כמו גם שיעורי המחלות הקרדיווסקולריות הידועות, סוכרת, ויל”ד. עם זאת, החוקרים מסכמים כי באוכלוסיית החולים הזו, של מבוגרים שאובחנו עם אי ספיקת לב, ולא טופלו מעולם בסטטינים, התחלת טיפול בסטטינים הביאה לירידה בסיכון לתמותה ואישפוז עקב אי-ספיקת לב, בין אם החולה אובחן עם מחלת לב קורונרית ידועה, או לאו.
הערת המערכת:
שטף המחקרים המצביעים על היתרונות הגדולים של השימוש בסטטינים במונחי הישרדות ומניעת תחלואה, במגוון רחב של מטופלים שונים, ואף ללא קשר לרמת ה-LDL-C הבסיסיות מתחיל לגרום לנו לחשוב שאולי פשוט כדאי להוסיף את הסטטינים לתזונה היום יומית של כולנו…
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!