האם שילוב Fluticasone/Salmeterol במינון גבוה מתאים לטיפול בחולי COPD? (מתוך CHEST)

ממצאים חדשים ממחקר TORCH (Towards a Revolution in COPD Health), עולה כי מינון גבוה של Fluticasone בשיאוף, במינון 500 מ”ג, בשילוב עם Salmeterol במינון 50 מ”ג (Advair 500/50 Diskus), הוא טיפול יעיל, הנסבל היטב באוכלוסיית חולי COPD מתקדם בסיכון גבוה. השילוב התרופתי הביא לשיפור ממושך באיכות החיים במהלך מעקב של 3 שנים.

מהממצאים הראשונים של מחקר TORCH עלה כי מינון גבוה של השילוב התרופתי הביא לירידה משמעותית בהתקפי המחלה, ושיפר את ההישרדות בחולי COPD. בדו”ח הנוכחי, מציינים החוקרים כי מינונים גבוהים מהמאושר, של Fluticasone Propionate, הינם בטוחים ונסבלים היטב.

שכיחות תופעות לוואי בציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל, או תופעות קרדיווסקולריות, לא היו גבוהות יותר בעקבות הטיפול בשילוב התרופתי, בהשוואה לטיפולי פלסבו. שכיחות דלקת ריאות היתה מעט גבוהה יותר בשתי קבוצות הטיפול, שטופלו במינון גבוה של Fluticasone, אך לא נמצא הבדל בשכיחות זיהומים בדרכי נשימה תחתונות. החוקרים זיהו עליה לא-משמעותית בשכיחות שברים בעצמות תחת הטיפול המשולב, בהשוואה לטיפול פלסבו.

החוקרים מאמינים כי הממצאים החשובים ביותר ממחקר TORCH, הם השיפור באיכות החיים בעקבות הטיפול המשולב. לדבריהם, אין משמעות רבה להארכת חיי החולה, אם אין שיפור באיכות החיים שלו.

בהתייחסות למאמר נאמר כי Fluticasone אינו מאושר לשימוש במינון המדובר. אולם, תופעות הלוואי, הכוללות צרידות, כאב גרון, פטרת הפה, הקשורות כולם בדיכוי חיסוני, אינן משמעותיות בהשוואה ליתרונות.

כמו כן, נאמר כי הממצאים מבטיחים מאוד, אך הנטיה היא להעדיף סיקור עמיתים בטרם יבצעו שינויים בהרגלי הטיפול בחולים.

טרם בוצעה הערכה של הסכנות והיתרונות של הטיפול בטווח הארוך, ויש לבחון את מדדי צפיפות העצם במטופלים אלו. חשוב להזכיר לרופאים כי קבוצת מטופלים אלו, המצויים בסיכון גבוה, זקוקים למעקב צמוד אחר אוסטופורוזיס.

CHEST 2006: Abstracts 177s-c and 178s-a. Presented October 25, 2006.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן