ממחקר אקראי מבוקר גדול שנערך לאחרונה עולה כי טיפול וויסות חיסוני עשוי להועיל למטופלים עם אי ספיקת לב קלה. המחקר הוצג בכנס של ה- European Society of Cardiology World Congress of Cardiology (WCC).
על פי המחקר, שנקרא Advanced Chronic Heart Failure CLinical Assessment of Immune Modulation Therapy study (ACCLAIM), טיפול וויסות חיסוני מפחית משמעותית את הסיכון למוות ולאשפוזים קרדיווסקולריים בתת קבוצה של מטופלים עם אי ספיקת לב.
החוקרים ציינו כי טיפול זה לא הצליח לשפר את התוצאות בכלל אוכלוסיית המחקר, עובדה המדגישה את הצורך במחקר מאשר לזיהוי המטופלים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להרוויח מטיפול זה.
מחקר ה- ACCLAIM, שהתנהל ב-177 המרכזים בצפון אמריקה ובאירופה, הוא מחקר הטיפול האנטי דלקתי הגדול ביותר שנעשה אי פעם. מטרתו הראשונית של המחקר הייתה להעריך את ההשפעות של Celacade TM immunotherapy על נקודת סיום מורכבת של תמותה או אשפוזים קרדיווסקולריים במטופלים עם אי ספיקת לב כרונית.
החוקרים הסבירו כי טיפול וויסות חיסוני כרוך בלקיחת דגימת דם מהמטופלים וחשיפתה ל- oxidative stress ex vivo. לאחר מכן, התאים שטופלו מוחזרים למטופל על ידי הזרקה תוך שרירית, מתוך תקווה לעורר תגובה אנטי דלקתית.
גישה זו כבר נתנה תקווה בבדיקת היתכנות במטופלים עם אי ספיקת לב מתונה עד חמורה, מאחר שהביאה להפחתה ניכרת ברמות של C-reactive protein, סמן של דלקת סיסטמית.
מחקר ה- ACCLAIM פנה להשפעות של אימונותרפיה על נקודות סיום קליניות קשות וכלל 2,426 מטופלים מכל קצות הקשת של אי ספיקת לב כרונית.
למרות המידע המבטיח של שלב 2, אימונותרפיה לא הצליחה להפחית משמעותית את הסיכון לנקודת הסיום הראשונית של ה- ACCLAIM, שהייתה מורכבת ממוות או אישפוזים קרדיווסקולריים, וזאת כאשר נבדקה התוספת לטיפול רפואי שגרתי.
ואולם, בדיקות נוספות העלו שאימונותרפיה מפחיתה משמעותית את נקודת הסיום הראשונית בשתי תת קבוצות: מטופלים עם ליקוי תפקודי קל ומטופלים ללא היסטוריה של אוטם בשריר הלב.
החוקרים העירו כי טיפול וויסות חיסוני היה בטוח ונסבל בצורה טובה על ידי המטופלים, אפילו במטופלים שקיבלו מספר רב של תרופות לאי ספיקת לב, ולא נמצא קשר לתופעות לוואי זיהומיות או המודינמיות.
החוקרת שהציגה את המחקר בכנס ציינה כי ממצאי ה- ACCLAIMהינם עקביים עם ההנחה שאימונותרפיה הינה יעילה במטופלים עם אי ספיקת לב עם אטיולוגיה שאינה איסכמית, ובמטופלים עם אטיולוגיה איסכמית שלא הגיעו לשלבים מתקדמים יותר של המחלה.
החוקרת סיכמה באומרה כי הממצאים מספקים בסיס מוצק להתקדמות למחקר מאשר באוכלוסיית מטופלים זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!