האם אימונותרפיה יעילה לטיפול בחולי אי ספיקת לב? (הוצג ב-WCC )

ממחקר אקראי מבוקר גדול שנערך לאחרונה עולה כי טיפול וויסות חיסוני עשוי להועיל למטופלים עם אי ספיקת לב קלה. המחקר הוצג בכנס של ה- European Society of Cardiology World Congress of Cardiology (WCC).

על פי המחקר, שנקרא Advanced Chronic Heart Failure CLinical Assessment of Immune Modulation Therapy  study (ACCLAIM), טיפול וויסות חיסוני מפחית משמעותית את הסיכון למוות ולאשפוזים קרדיווסקולריים בתת קבוצה של מטופלים עם אי ספיקת לב.

החוקרים ציינו כי טיפול זה לא הצליח לשפר את התוצאות בכלל אוכלוסיית המחקר, עובדה המדגישה את הצורך במחקר מאשר לזיהוי המטופלים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להרוויח מטיפול זה.

מחקר ה- ACCLAIM, שהתנהל ב-177 המרכזים בצפון אמריקה ובאירופה, הוא מחקר הטיפול האנטי דלקתי הגדול ביותר שנעשה אי פעם. מטרתו הראשונית של המחקר הייתה להעריך את ההשפעות של Celacade TM immunotherapy על נקודת סיום מורכבת של תמותה או אשפוזים קרדיווסקולריים במטופלים עם אי ספיקת לב כרונית.

החוקרים הסבירו כי טיפול וויסות חיסוני כרוך בלקיחת דגימת דם מהמטופלים וחשיפתה ל- oxidative stress ex vivo. לאחר מכן, התאים שטופלו מוחזרים למטופל על ידי הזרקה תוך שרירית, מתוך תקווה לעורר תגובה אנטי דלקתית.   

גישה זו כבר נתנה תקווה בבדיקת היתכנות במטופלים עם אי ספיקת לב מתונה עד חמורה, מאחר שהביאה להפחתה ניכרת ברמות של C-reactive protein, סמן של דלקת סיסטמית.

מחקר ה- ACCLAIM פנה להשפעות של אימונותרפיה על נקודות סיום קליניות קשות וכלל 2,426 מטופלים מכל קצות הקשת של אי ספיקת לב כרונית.

למרות המידע המבטיח של שלב 2, אימונותרפיה לא הצליחה להפחית משמעותית את הסיכון לנקודת הסיום הראשונית של ה- ACCLAIM, שהייתה מורכבת ממוות או אישפוזים קרדיווסקולריים, וזאת כאשר נבדקה התוספת לטיפול רפואי שגרתי.

ואולם, בדיקות נוספות העלו שאימונותרפיה מפחיתה משמעותית את נקודת הסיום הראשונית בשתי תת קבוצות: מטופלים עם ליקוי תפקודי קל ומטופלים ללא היסטוריה של אוטם בשריר הלב.

החוקרים העירו כי טיפול וויסות חיסוני היה בטוח ונסבל בצורה טובה על ידי המטופלים, אפילו במטופלים שקיבלו מספר רב של תרופות לאי ספיקת לב, ולא נמצא קשר לתופעות לוואי זיהומיות או המודינמיות.

החוקרת שהציגה את המחקר בכנס ציינה כי ממצאי ה- ACCLAIMהינם עקביים עם ההנחה שאימונותרפיה הינה יעילה במטופלים עם אי ספיקת לב עם אטיולוגיה שאינה איסכמית, ובמטופלים עם אטיולוגיה איסכמית שלא הגיעו לשלבים מתקדמים יותר של המחלה.

החוקרת סיכמה באומרה כי הממצאים מספקים בסיס מוצק להתקדמות למחקר מאשר באוכלוסיית מטופלים זו.

לידיעה המלאה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן