מהי שיטת הדיאליזה הטובה ביותר בחולים עם Acute Kidney Injury? (מתוך J Am Soc Nephrol.)

במחקר חדש לא הצליחו החוקרים למצוא עדות לסיכויי הישרדות טובים יותר בעקבות טיפול CRRT (Continuous Renal Replacement Therapy), בהשוואה לטיפול IHD (Intermittent Hemodialysis), בטיפול בחולים במצב קריטי עם Acute Kidney Injury (AKI).

לדברי החוקרים, אין לקבל את ההשערה הרווחת, לפיה CRRT עדיף על IHD בחולי AKI, ללא עדויות ממחקרים רנדומליים המשווים בין השניים. לדבריהם, יש לערוך מחקרים בקנה מידה גדול בכדי למצוא מענה לסוגיה זו.

החוקרים כותבים כי בחולים במצב קריטי עם AKI, הדורש דיאליזה, עולים שיעורי התמותה ב-50%. הטיפול המקובל כיום הוא IHD, הניתן 3 פעמים בשבוע. אולם, ב-20 השנים האחרונות, טיפול CRRT כולל המודיאליזה, המופילטרציה, או המודיאופילטרציה הפך יותר ויותר פופולרי, בעיקר בחולים לא-יציבים המודינמית. למרות שמחקרים קטנים מצאו כי בעקבות CRRT חל שיפור בפרמטרים פיזיולוגיים, בהשוואה ל-IHD, ממצאים אלו עדיין אינם דפיניטיביים.

לרוב, ההחלטה בין CRRT ו-IHD, בחולי AKI, מושפעת מהעדפת וניסיון הנפרולוג או הרופא המטפל ביחידת טיפול נמרץ, מהנהוג באותו מרכז רפואי, זמינות אמצעי דיאליזה, והטיפול המערכתי, ולא מעדות ברור לעדיפות של אחת השיטות.

החוקרים בחנו את הנתונים מתכנית PICARD (Program to Improve Care in Acute Renal Disease), בכדי להעריך את הסיכון לתמותה בתוך 60 ימים, בחולי AKI, שטופלו ב-CRRT לעומת חולים שטופלו ב-IHD. הם שיערו כי התוצאות המתוקננות לא ימצאו הבדלים משמעותיים בין אפשרויות הטיפול.

במהלך התקופה שבין 1999 ו-2001, כל החולים שאובחנו עם AKI ביחידות טיפול נמרץ, מ-5 מרכזים רפואיים בארה”ב, שהשתתפו בתכנית PICARD, עברו הערכה להשתתפות במחקר. החוקרים ניתחו את הנתונים של 398 חולים, שנזקקו לדיאליזה עקב AKI קשה 206 חולים החלו טיפול CRRT, 192 טופלו ב-IHD. טיפול ראשוני ב-CRRT נע בין 27% ו-61%, בתלות במרכז המטפל. באופן כללי, חולים שטופלו ב-CRRT סבלו יותר מכשל מערכת איברים, והפרעות פיזיולוגיות משמעותיות יותר.

שיעורי ההישרדות לאחר 30 ימים היו נמוכים יותר בחולים שטופלו ב-CRRT, בהשוואה למטופלי IHD (45% לעומת 60%, בהתאמה, p=0.006).

החוקרים מודעים למגבלות המחקר, הכוללות בין היתר משתנים שלא נצפו, ועשויים להשפיע על החלטת הטיפול. כמו כן, ייתכן כי לא ניתן להשליך את תוצאות המחקר על מרכזים אחרים. החוקרים לא התייחסו לסיכויי ההישרדות בטווח הרחוק. עם זאת, הם מציינים כי CRRT נותר טיפול מורכב, אינטנסיבי, הדורש מומחיות גבוהה של צוות האחיות והרופאים, ורופאים עדיין לוקחים בחשבון את האפשרות ששיטה זו עלולה להזיק לחולה.

כאשר משלבים את תוצאות המחקר הנוכחי עם מחקרים קודמים, לא מוצאים עדיפות ל-CRRT על IHD, וחלק מהממצאים אף תומכים בעדיפות IHD. באשר לעליה בשכיחות טיפולי CRRT, אין ספק כי יש צורך במחקר רנדומלי, בעל עוצמה מספקת, בכדי לקבוע אם ניתן לצמצם את שיעורי התמותה הקשורים ב-AKI קשה, באמצעות CRRT, IHD, או טכניקה היברידית.

J Am Soc Nephrol. Published online October 4, 2006

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן