תופעות לוואי מתרופות – סיבה חשובה לתחלואה (מתוך JAMA)

מידי שנה כ- 700,000 אמריקאים סובלים מתופעות לוואי מתרופות, המחייבות אותם להגיע לחדר מיון- כך עולה מדיווח, שפורסם בגיליון אוקטובר של Journal of the American Medical Association.

לדברי החוקרים, תופעות לוואי בחולים שאינם מאושפזים, המובילות לביקורים בחדר מיון, הן סיבה חשובה לתחלואה בארה”ב, בייחוד בקרב אנשים בגיל 65 ומעלה.

במהלך השנים 2004 ו- 2005, דווחו 21,298 מקרים של תופעות לוואי, מה שהביא למספר מוערך של 701,547 אנשים, או 2.4 ל-1000 איש, שטופלו בחדר מיון בשל תופעות לוואי של תרופות.

תופעות לוואי כוללות תגובות אלרגיות, מינון יתר לא מכוון, השפעות מנוגדות, השפעות משניות, ותגובות עקב חיסונים. תופעות אלה מהוות 2.5% מהביקורים בחדר מיון עקב פגיעות לא מכוונות, וכ-6.7% מהביקורים בחדר מיון המובילים לאשפוז. תופעות לוואי אף נמצאו אחראיות ל-0.6% מהביקורים בחדר מיון מכל הסיבות.

בני 65 ומעלה, המהווים 12% מאוכלוסיית ארה”ב, מוערכים כסובלים מ-25% מכלל האירועים של תופעות הלוואי, כאשר מחצית מאירועים אלה דורשים אשפוז. ממצא זה מדגיש את חשיבותה של מניעה ישירה של תופעות לוואי באוכלוסיה רגישה זו.

רוב תופעות הלוואי היו תוצאה של מינון יתר לא מכוון, וכללו רעילות אקוטית מתרופות, הדורשות מעקב בחולים שאינם מאושפזים, כגון: תרופות לטיפול בסוכרת, warfarin, מספר תרופות אנטי פרכוסיות, דיגיטליס, glycosides, theophylline וליתיום.

החוקרים מסכמים ואומרים כי פיקוח מתמשך עשוי לסייע במעקב אחר אירועים אלה ולכוון את אסטרטגיות המניעה.

JAMA 2006;296:1858-1866

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן