misoprostol עשוי לעזור במניעת דימום שלאחר לידה (מתוך Lancet)

ממחקר חדש, שפורסם בגיליון אוקטובר של Lancet, עולה כי נשים המקבלות misoprostol אוראלי לאחר הלידה הן בעלות שיעורים נמוכים יותר של דימום שלאחר לידה.

לדברי החוקרים, דימום שלאחר לידה הוא סיבה חשובה לתמותה אימהית במדינות מתפתחות. על אף שקיימות שיטות יעילות למניעת דימום זה ולטיפול בו, כגון oxytocin, רובן אינן ישימות בסביבה דלת אמצעים, בה לידות רבות מתקיימות בבית. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם טיפול אוראלי ב- misoprostol, תחליף פוטנציאלי ל- oxytocin, עשוי למנוע דימום שלאחר לידה בקהילות, בהן לידות בבית הן מצב שכיח.

במסגרת המחקר, שנמשך מספטמבר 2002 עד דצמבר 2005, השתתפו 1620 נשים כפריות מהודו. הנשים חולקו באקראי לכאלה שקיבלו misoprostol (812=n) או פלצבו (808=n) לאחר הלידה. התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה היארעות דימום אקוטי לאחר הלידה, המוגדר כדימום של 500 מ”ל או יותר, תוך שעתיים מהלידה.

בהשוואה לקבוצת הפלצבו, נשים שקיבלו misoprostol הראו ירידה משמעותית בשיעור הדימום האקוטי לאחר הלידה (12.0% – 6.4%; 0.0001>P; סיכון יחסי 0.53; רווח בר סמך 95%, 0.39-0.74) ובשיעור הדימום האקוטי החמור לאחר לידה (1.2% – 0.2%; 0.0001>P; סיכון יחסי 0.20; רווח בר סמך 95%, 0.04-0.91). עבור כל 18 נשים שקיבלו טיפול, נמנע מקרה אחד של דימום לאחר לידה. קבוצת הטיפול הראתה גם ירידה בכמות הדימום הממוצעת (262.3 – 214.3 מ”ל; 0.0001>P).

על אף ששיעורי הדימום לאחר לידה ירדו עם הזמן בשתי הקבוצות, הם נשארו גבוהים יותר משמעותית בקבוצת הפלצבו. עם זאת, נשים בקבוצת ה- misoprostol, בהשוואה לקבוצת הפלצבו, סבלו משיעור גבוה יותר של חום וצמרמורות זמניים.

לסיכום, Misoprostol אוראלי נמצא קשור בירידה משמעותית בשיעור הדימום האקוטי לאחר לידה ואובדן דם ממוצע. העלות הנמוכה של התרופה, הנוחות בצריכתה, ופרופיל הבטיחות החיובי שלה הופכים אותה לאופציה טובה באזורים דלי אמצעים.

Lancet. 2006;368:1216-1218, 1248-1253

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן