אזהרות נוספות של FDA באשר לטיפול ב-Avastin

מומחי FDA הוציאו הודעה המכוונת לספקי בריאות באשר לשינויים בתווית הבטיחות של טיפול בזריקות Bevacizumab (Avastin), המזהירים מפני הסיכונים האפשריים ל-RPLS (Reversible Posterior Leukoencephalopathy Syndrome) ופרפורציה של מחיצת האף הקשורים בטיפול.

Bevacizumab במתן תוך-ורידי משמש ביחד עם טיפולי כימותרפיה המבוססים על 5-Fluorouracil כטיפול קו ראשון או קו שני בחולים עם קרצינומה גרורותית של המעי הגס או הרקטום.

במחקרים קליניים ובדיקות לאחר שיווק עמדה שכיחות RPLS על פחות מ-1%. RPLS היא הפרעה נוירולוגית הקשורה ביתר לחץ-דם, אגירת נוזלים והשפעות ציטוטוקסיות של תרופות אימונוסופרסיביות על אנדותל כלי הדם.

הסינדרום עשוי להופיע עם כאב ראש, פירכוסים, לתרגיה, בלבול, עיוורון והפרעות ראיה או נוירולוגיות אחרות, עם או ללא יל”ד. הסינדרום עשוי להופיע החל מ-16 שעות לאחר התחלת הטיפול ב-Bevacizumab ועד שנה לאחר מכן. בדיקת MRI דרושה להוכחת אבחנת RPLS.

מומחי FDA מייעצים להפסיק את הטיפול ב-Bevacizumab במטופלים המפתחים RPLS, ולהתחיל טיפול מתאים בחולים עם יל”ד. למרות שהתסמינים חולפים או משתפרים לרוב תוך מספר ימים, חלק מהמטופלים מפתחים סיבוכים נוירולוגיים ממושכים. הפרופיל הבטיחותי של התחלה מחדש של טיפול ב-Bevacizumab במטופלים שהחלימו מ-RPLS, עדיין אינה ברורה.

בנוסף, הגיעו 7 דיווחים לאחר שיווק אודות מקרי פרפורציה של מחיצת האף בחולים שטופלו ב-Bevacizumab.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן