המחקר מדווח על שלושה מקרים של התקרחות הנגרמת משימוש ב- enoxaparin בחולים עם CVT (תרומבוזיס ורידי צרברלי).
שלוש נשים טופלו בהתחלה עם urokinase ישיר לתוך הסינוס ולאחר מכן עם enoxaparin (LMWH) במינון של 1 mg/kg שניתן תת עורי פעמיים ביום למשך שלושה שבועות. לאחר מכן הטיפול הוחלף ל- warfarinבמינון של 5 mg כל יום למשך חצי שנה נוספת.
כמעט שלושה שבועות לאחר התחלת הטיפול האנטי קרישתי, כל שלוש הנשים התלוננו על איבוד שיער עם אזורים של התקרחות ללא צלקת. גדילת השיער חזרה לנורמה תוך חודש לאחר סיום הטיפול ב- enoxaparin.
הפרין נשאר קו ראשון של טיפול ב-CVT בגלל היעילות, הבטיחות והישימות שלו. התקרחות דווחה כתופעת לוואי של שימוש ב- dalteparin וב- tinzaparin (סוגים של LMWH). התבנית של איבוד השיער, telogen effluvium, מערבת הכנסת זקיק השערה לשלב מנוחה ללא פתולוגיה נראית לעין. בנוסף, המחקר הנוכחי סקר את שאר התרופות, שנלקחו על ידי הנשים, שיש אפשרות שהן היו קשורות לאיבוד שיער.
לסיכום, מסקירה ספרותית לא נמצא דיווח של התקרחות הנגרמת משימוש ב- urokinase. שימוש בסקאלת Naranjo ADR Probability (מדד של 6) מצביע על כך, ש- enoxaparin הוא הגורם ככל הנראה להתקרחות בשלוש הנשים. הדיווח הנוכחי מכניס לראשונה עדות של התקרחות כתופעת לוואי אפשרית של enoxaparin, אך הוא מדגיש את היעילות והבטיחות של שימוש ב-LMWH. היות והתקרחות אינה אירוע מסכן חיים, החוקרים מקווים להעלות את המודעות של רוקחים ורופאים לתופעת לוואי יחסית נדירה, אך חשובה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!