חשיבות טיפול EECP בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית (J Am Coll Cardiol)

מחקר חדש מצא כי טיפול EECP (Enhanced External CounterPulsation) משפר את הסיבולת למאמץ, איכות החיים, והרמה התפקודית של חולים עם אי ספיקת לב כרונית. לדברי החוקרים, EECP אינו מסייע רק לחולים עם מחלה קורונרית ותפקוד שמור של חדר שמאל, אלא גם לחולים עם מחלת עורקים קורונרית והפרעה בתפקוד חדר שמאל.

מחקר PEECH (Prospective Evaluation of EECP in Congestive Heart Failure) נועד לבחון את השפעות EECP ב-187 חולים עם תסמינים קלים עד מתונים של אי-ספיקת לב.

מהתוצאות עולה כי ב-35.4% ממטופלי EECP נרשם שיפור של 60 שניות לפחות במשך הפעילות הגופנית, בהשוואה ל-25.3% מהחולים שקיבלו טיפול תרופתי, למרת שהעליה בצריכה המקסימלית של חמצן (VO2) לא היתה שונה בין הקבוצות. כמו כן, החוקרים מצאו קשר בין EECP ושיפור משמעותי במדדי NYHA (New York Heart Association) ואיכות החיים.

מהדו”ח עולה כי יתרונות טיפול EECP הוגבלו לתת-קבוצה של חולים עם Ischemic Cardiomyopathy, בעוד שבחולים עם אי-ספיקת לב בעקבות אטיולוגיה לא-איסכמית, לא זוהו הבדלים משמעותיים בין קבוצות הטיפול. החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בשיעור תופעות הלוואי בין קבוצות הטיפול.

החוקרים מזהירים כי מאחר והמחקר לא היה סמוי, ניתן לייחס את ההשפעות לאפקט פלסבו.

במאמר מערכת נכתב כי במחקר PEECH לא היתה בקרה של ההשפעות הלא-תרופתיות של הטיפולים, יתרה מזאת, זוהה יתרון קטן בלבד ומשתתפים רבים פרשו מהמחקר (דבר שככל הנראה ינפח את אחוז המשתתפים שיסווגו כמגיבים לטיפול), וניתוח התוצאות לאחר המחקר מבוסס למעשה על מספר קטן מאוד של משתתפים.

לסיכום, דרושים מחקרים מבוקרים נוספים בכדי לבחון את יתרונות טיפול EECP בחולים עם אי ספיקת לב.

J Am Coll Cardiol 2006;48:1198-1207

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן