הגורמים הקשורים בהתפתחות חום לאחר ניתוח מלעורי לסילוק אבני כליה (Surg Infect)

מחקר חדש נועד לבחון את שכיחות אירועי חום לאחר Percutaneous Nephrolithotomy (PCNL) וגורמים התורמים לכך. המנגנון המדויק בבסיס אירועי חום ו-Urosepsis בעקבות פרוצדורות מלעוריות, אינו מובן לחלוטין.

במחקר השתתפו 217 חולים עם אבני כליות (Nephrolithiasis) שטופלו באמצעות PCNL, במהלך התקופה שבין ספטמבר 2003 ומרץ 2004. החוקרים אספו את הנתונים לפני הניתוח, במהלכו ולאחריו.

מהתוצאות עולה כי שכיחות אירועי חום לאחר PCNL עמדה על 25.8% (n=56), למרות שב-62.2% מהמקרים (n=135) לא ניתן טיפול אנטיביוטי פרופילקטי. משך האישפוז הממוצע עמד בחולים עם חום וללא חום עמד על 5.4 /- 2.3 ימים ו-3.4 +/- 1.7 ימים, בהתאמה (p=0.001).

החוקרים מצאו קורולציה משמעותית בין חום ובין נשים (p=0.005), תרבית שתן חיובית (p=0.02), והכנסת צינור נפרוסטומיה (p=0.041). משתנים אחרים לא היו בעלי משמעות. לאחר ניתוח התוצאות מצאו החוקרים כי נשים והכנסת צינור נפרוסטומיה הם פקטורים בלתי-תלויים הקשורים בהתפתחות חום לאחר הניתוח.

לסיכום, למרות שחולים רבים לא קיבלו טיפול אנטיביוטי פרופילקטי, שיעור אירועי החום לאחר PCNL לא היה גבוה יותר מהמדווח בספרות. מתן טיפול אנטיביוטי קצר בלבד לפני הניתוח במקרים של אבני staghorn, לא הביא לשיעור גבוה יותר של אירועי חום.  נשים היו בסיכון מוגבר לחום, ככל הנראה בשל הנטיה המוגברת לזיהומים בדרכי השתן. הקשר המשמעותי בין צינור נפרוסטומיה ואירועי חום מיוחסת ככל הנראה להכנסת גוף זר לגוף המטופל, או לעובדה שטיפול זה משמש במקרים מסובכים יותר.

Surg Infect (Larchmt). 2006 Aug;7(4):367-71

לידיעה ב-Pubmed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן