חומצה אסקורבית משפרת את הסיבולת במאמץ לאחר התקף לב (Int J Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי תוספת חומצה אסקורבית משפרת את התגובה הסימפפטית לפעילות גופנית בחולים לאחר אוטם לבבי. לדברי החוקרים, חולים עם מחלת לב סובלים לעיתים מפגיעה בתפקוד הסימפטטי, אך עד כה לא היה ברור אם אנטי-אוקסידנטים מסייעים במצבים אלו.

החוקרים רצו לבחון אם חומצה אסקורבית משפיעה על התגובה הסימפטטית לפעילות גופנית. במחקר השתתפו 21 גברים, חודש לאחר התקף לב, או יותר. המשתתפים עברו שני מבחני מאמץ שהוגבלו לתסמינים, פעם אחת שעתיים לאחר מתן אורלי של חומצה אסקורבית במינון 2 גרם, ופעם אחת ללא התוסף.

אעפ”י שלא נרשמו הבדלים ברמות לחץ הדם וקצב הלב בין שתי הבדיקות, תגובת קצב הלב לשיא המאמץ היתה גבוהה יותר באופן משמעותי לאחר מתן תוספת חומצה אסקורבית, בהשוואה לקבוצת הנבדקים שלא קיבלו את התוסף.

מתן חומצה אסקורבית הביא לשיפור בעליית קצב הלב ממצב מנוחה לשיא הפעילות, כמו גם ברמת השיא של צריכת החמצן (VO2). בנוסף, חומצה אסקורבית הביאה לשיפור בעליית ריכוזי נוראפינפרין, ממנוחה לשיא המאמץ.

מהנתונים עולה כי ויטמינים אנטי-אוקסידנטים, דוגמאת חומצה אסקורבית, יכולים להשפיע על ההחלמה של הפעילות הסימפטטית, הנובעת מפגיעה בעקבות עודף עקה חמצונית, ומשפרת את הסיבולת למאמץ, דרך שיפור התגובה הכרונוטרופית.

החוקרים מוסיפים כי דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע אם טיפול ארוך טווח בחומצה אסקורבית, יביא לשיפור בדיספונקציה של עצבים סימפטטים בחולים, ולבחון אם לאנטי-אוקסידנטים השפעה דומה כמו חומצה אסקורבית.

Int J Cardiol 2006;111:240-246.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן