סקירה זו מדגישה תובנות חדשות אל תוך מנגנון הפעולה של paracetamol (acetaminophen) ולשיטות הטיפוליות בעזרתו.
paracetamol הוא מעכב מרכזי של ציקלו-אוקסיגנז והוא בעל אפקטים פריפריים חלשים, שהודגמו לאחרונה. paracetamol אינו שלול מתופעות הלוואי הנראות לעיתים קרובות עם השימוש ב-NSAIDS.paracetamol זמין בצורה אוראלית, רקטלית ולאחרונה גם דרך מתן ורידי.
היעילות שלparacetamol תלוית פרוצדורה כירורגית. היעילות האנלגסטית של 2 גרם של מינון התחלתי שלparacetamol במתן תוך ורידי טובה יותר בהשוואה למינון המומלץ של גרם אחד במונחים של גודל ומשך האפקט האנלגסטי. לשיטה הרגילה של מתן שלparacetamol (1 גרם כל 6 שעות) יש אפקט sparing של פחות מ-10 mg של צריכת מורפיום במשך 24 שעות, וכתוצאה מכך לא מורידה משמעותית את תופעות הלוואי של מורפיום.
השילוב של NSAIDS ו- paracetamol יותר יעיל ממתןparacetamol בלבד, אך היעילות אינה ברורה בהשוואה למתן של NSAIDS בלבד.
לסיכום, יש צורך במחקרים נוספים בכדי להעריך את אפקט הירידה בכמות האופייטים ואת האפקט האנלגסטי של שיטות טיפוליות חדשות של מתן paracetamol תוך ורידי.
Curr Opin Anaesthesiol. 2006 Oct;19(5):562-565
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!