סטטינים במינון גבוה אינם מגבירים את הסיכון לשבץ המורגי

מניתוח תוצאות מחקר SPARCL (Stroke Prevention by Aggressive Reduction in Cholesterol Levels) עולה כי חולים הממלאים אחר הוראות טיפול ב-Atorvastatin זוכים לירידה הגדולה ביותר בסיכון לאירועים קרדיווסקולרים, כולל ירידה של 31% בסיכון לשבץ. בנוסף, הסיכון לשבץ המורגי אינו גדל בחולים המטופלים בסטטינים במינון גבוה.

הממצאים הוצגו בכנס World Congress of Cardiology 2006. מחקר SPARCL היה הראשון שבחן באופן ספציפי את השפעות סטטינים בחולים עם שבץ או TIA בעבר, אך ללא היסטוריה של רמות כולסטרול גבוהות, או מחלת עורקים קורונרית. חולים המטופלים ב- Atorvastatin במינון 80 מ”ג השיגו ירידה של 37% ברמות LDL, מ-133 מ”ג לד”ל בתחילת המחקר, ל-73 מ”ג לד”ל, עם ירידה של 16% במדדים העיקריים של המחקר שכללו שבץ פטאלי ולא-פטאלי במהלך 5 שנות המחקר.

למרות הממצאים החיוביים, החוקרים לא יכלו להסביר את העליה הקלה בסיכון לשבץ המורגי, עם 2.3% מהמטופלים ב- Atorvastatinו-1.4% מהמטופלים בקבוצת פלסבו. החוקרים חשו שיש מקום לבדיקה נוספת לזיהוי החולים שעשויים להיות בסיכון מוגבר, וכן למצוא הסבר לממצאים.

החוקרים השתמשו בערכי LDL שנמדדו במהלך המחקר, כמדד להיצמדות לטיפול בסטטינים. כל מטופל עבר למעלה מ-11 מדידות LDL. מבין 4731 החולים ממחקר SPARCL, ב-32.7% לא נרשם שינוי ברמות LDL, או שנרשמה עליה ברמותיו. 39.4% השיגו ירידה של פחות מ-50% ברמות LDL, ו-27.9% השיגו ירידה של יותר מ-50% מרמות LDL. כמעט כל החולים עם ירידה של 50% או יותר ברמות LDL נטלו Atorvastatin במינון 80 מ”ג.

החוקרים מדווחים כי החולים שנטלו באדיקות את הטיפול, אלו עם ירידה של 50% או יותר ברמות LDL, השיגו גם ירידה משמעותית של 31% בסיכון לשבץ, ירידה של 37% בסיכון לאירוע קורונרי מג’ורי, וירידה של 47% בסיכון לרה-וסקולריזציה. הסיכון לשבץ המורגי לא היה מוגבר בחולים עם הירידה הגדולה ביותר ברמות LDL.

בהשוואה לחולים שלא השיגו שינוי ברמות LDL, בקבוצת החולים עם ירידה של יותר מ-50% ברמות LDL, נרשמה הירידה הגדולה ביותר בסיכון לשבץ, יותר מזו שזוהתה בכלל המשתתפים במחקר SPARCL. בנוסף, החוקרים רצו לבחון את ההשפעה על הסיכון לשבץ המורגי. בקבוצת המטופלים עם הירידה הגדולה ביותר ברמות LDL, אלו עם ירידה של למעלה מ-50% ברמות LDL, לא היה סיכון לשבץ המורגי. בתחילה החוקרים חשבו שמדובר במקרה, אך כעת הם סבורים שניתן לשכנע את הרופאים שיש פקטורים אחרים המעורבים בתהליך.

לדברי החוקרים, הממצאים תומכים בהתחלת טיפול בסטטינים במינון גבוה, זמן קצר לאחר שבץ או TIA.

במאמר מערכת בהתייחסות לתוצאות המחקר נכתב כי מחקר AMORIS (Apolipoprotein Related Mortality Risk) מצא כי הסיכון לשבץ קשור ביחס שבין apoB ו-apoA-1, עובדה המרמזת לקשר אפשרי בין הסיכון לשבץ ודיסליפידמיה. במאמר צויין כי תוצאות מחקר SPARCL עשויות לשנות את הטיפול המעשי, גם בקרב נוירולוגים. בבדיקת יחס עלות מול תועלת נמצא כי התועלת גדולה מספיק בכדי להצדיק טיפול בסטטינים במינון גבוה במרבית חולי השבץ. עם זאת, מצויין כי דרושים מחקרים נוספים, בעיקר מאחר שרופאים מעוניינים להבין היטב את המנגנון ליתרון בחולים לאחר שבץ.

European Society of Cardiology 2006 World Congress

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן