אי ספיקת כליה שכיחה בקרב חולי סרטן

מחקר חדש מצא שאי ספיקת כליה נפוצה בקרב חולי סרטן, בעיה זו עוד יותר מסתבכת כאשר חולים רבים מקבלים תרופות נפרוטוקסיות. ממצאי המחקר הוצגו בפגישה השנתית של American Society of Clinical Oncology.

חולים עם תפקוד כליה לא תקין נמצאים בסיכון גבוה לנפרוטוקסיות הנגרמת על ידי תרופות. יתרה מכך, כמעט מחצית מהתרופות האנטי סרטניות מופרשות מהגוף בעיקר דרך השתן, לכן נושא התאמת המינון באי ספיקת כליה הוא קריטי בחולים אלה.

במחקר השתתפו יותר מ-4600 חולי סרטן. 80% לקחו תרופות עם פוטנציאל נפרוטוקסי, ויותר ממחצית מ-7181 המרשמים דרשו התאמת מינון. החוקרים לא כללו במחקר חולי דיאליזה וחולי מיאלומה. המחקר כלל קרוב ל-1900 חולות סרטן שד, 573 חולי סרטן קולו-רקטלי, 445 חולי סרטן ריאה, 270 חולות סרטן שחלה ו-222 חולי סרטן ערמונית.

החוקרים איתרו את סוג הגידול, מין, גיל, משקל, רמת קריאטינין בסרום, המוגלובינמיה ותרופות אנטי סרטניות שלקחו החולים. הם העריכו את השכיחות של חולים עם רמת קריאטינין בסרום של יותר מ- 110 µmol/L. בנוסף, החוקרים העריכו GFR תוך שימוש בנוסחת Cockcroft-Gault ובנוסחאות aMDRD (abbreviated Modification of Diet in Renal Disease).

השכיחות של רמה גבוהה של קריאטינין בסרום הייתה 7.2%. לרבים מהחולים היה GFR של פחות מ-90 mL/min 57.4% בשימוש בנוסחת Cockcroft-Gault ו-52.9% בשימוש ב-aMDRD. ל-46.8% מהחולים הייתה רמה של המוגלובין בסרום הנמוכה מ- 12 g/dL ול-25.9% מהם הייתה רמה הנמוכה מ- 11 g/dL.

לסיכום, תוצאות המחקר מראות, שאי ספיקת כליה נפוצה מאוד בקרב חולי סרטן, כמו כן, גם אנמיה מהווה בעיה. רוב חולי הסרטן מקבלים תרופות עם פוטנציאל נפרוטוקסי הדורשות התאמת מינון לתפקוד הכליתי שלהם.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן