מחלוקת בין גורמי רפואה שונים על החלטתו של פרופ’ ישראלי לרכז את הטיפול במרבית פצועי הלחימה ברמב”ם (הארץ)

ע”פ כתבה של רן רזניק מ”הארץ” היום,  ישנה מחלוקת בין גורמי רפואה באשר להחלטתו של פרופ’ אבי ישראלי, מנכ”ל משרד הבריאות (בתמונה) העומד גם בראש הרשות העליונה לאישפוז, לרכז את  הטיפול של מרבית פצועי הלחימה בצפון –  ברמב”ם. בין היתר מצוטט מכתבו של פרופ’ שפירא מהדסה עין כרם למנכ”ל משרד הבריאות המבקר את ההחלטה זו,  ומציע ויסות באמצעות בתי החולים במרכז הארץ, שלמעשה המשיכו להיות בשגרה במהלך כל המלחמה.

לעמדה זו מצטרפים רופאים וגורמים נוספים, חלקם בעילום שם..מנגד, הנהלת רמב”ם בראשות פרופ’ ביאר , וגורמים נוספים מצדיקים את ההחלטה.

השיקולים המרכזיים של אלו הגורסים שיש מקום לויסות כללו את העובדה שרמב”ם עצמו היה בטווח הטילים, ושהיה צורך לשמור את רמב”ם פנוי וערוך למקרה של פיגוע המוני בעורף. בנוסף לכך, עלתה הטענה שבכמות גדולה של פצועים נוצר עומס רב מידי על בית החולים, ובעיקר ביח’ טראומה, כירורגיה, נוירוכירורגיה ועוד העלול לפגוע באיכות הטיפול.

מנגד, השיקולים התומכים בריכוז הטיפול ברמב”ם כוללים את זמן ההגעה מהיר יותר (במיוחד כשלוקחים בחשבון שבמקרים לא מעטים הפינוי מהשטח היה ארוך ולא אופטימלי, כפי שאף דיווחנו והצגנו עדויות פצועים במסגרת הכתבה המיוחדת על הטיפול בכאבי פצועים ברמב”ם – כאן) , את הנסיון המצטבר הייחודי במחלקות הרלבנטיות  של הטיפול בסוג הפציעות הללו,  ובנוסף, שכמות הנפגעים הייתה בסופו של דבר לא גדולה מידי, כך שלא נוצר עומס יתר. לדברי פרופ’ ישראלי, נעשתה בקרה יום יומית כדי לבחון את רמת העומס ויכולת העמידה של רמב”ם בלחץ.

לכתבה המלאה בהארץ

הערת המערכת: מכיוון שההערכה של מרבית הגורמים הביטחוניים היא שהסיבוב הבא בצפון צפוי להתרחש בקרוב, נראה שיש כבר מקום לקיים דיון מקיף לצורך קבלת החלטות ועיצוב מדיניות אישפוז אופטימלית שתבחן חלופות שונות ואולי אף תקבע רמות סף לויסות ופינוי לבתי חולים במרכז.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן