ערכי INRs לא רצויים נפוצים בקרב חולים המטופלים בקומדין המגיעים ל-ER (מתוך Ann Emerg Med)

כמעט לשלושת רבעים מהחולים המטופלים בקומדין, שהגיעו ל-ER מסיבה כל שהיא, יש ערכי INR, שלא נמצאים בטווח התרפואטי, ובמקרים מסוימים הערך נמוך או גבוה בצורה מסוכנת.

החוקרים לא הצליחו לזהות אף גורם קליני שהוא, שיכול לנבא בצורה מהימנה ערכי INR לא תרפואטים. מדידת ערכי INR צריכה להיות אינדיקציה בכל החולים המטופלים בקומדין, שהגיעו ל-ER, בתנאי שממצאי המחקר הנוכחי קיימים גם בחדרי מיון אחרים.

ממצאי המחקר החדש פורסמו במהדורת אוגוסט של Annals of Emergency Medicine. במחקר השתתפו 782 נבדקים המטופלים בקומדין, שהופיעו ב-ER של מרכזים רפואיים אקדמאים בין פברואר 2003 ומאי 2004. לכל הנבדקים מדדו ערכי INR.

ל-72% מהחולים היו ערכי INR, שלא היו בטווח המומלץ של בין 2-3. ל-43% מהחולים היו ערכי INR, שהיו נמוכים מדי ול-29% חולים היו ערכי INR, שהיו גבוהים מדי.

ערך INR  של מעל ל- 5 נמצא ב-11% מהחולים ול-40% מחולים אלה היה דימום גדול. 12% מהחולים נזקקו לטיפול חירום כולל פלסמה קפואה טרייה (fresh frozen plasma) ב-7% והפרין ב-5%. ל-12 חולים היה דימום תוך מוחי, כולל חמישה חולים עם INR מעל 3.

שבץ או תרומבו-אמבוליזם נראה ב-51 חולים, שקיבלו קומדין במיוחד כדי למנוע מצבים אלה. בערך למחצית מחולים אלה היה INR של מתחת ל-2.

למרות שדימום גדול ועליית משך הטיפול היו קשורים לערך INR של מעל ל-5, החוקרים לא מצאו קבוצת מאפיינים, שיכלו לנבא בדיוק ערכי INR שאינם תרפואטים.

לסיכום, בהינתן השכיחות והסכנה ברמות תת וסופרה תרפואטיות, יש לשמור על סף נמוך עבור בדיקה וטיפול בערכי INR של חולים המטופלים בקומדין המגיעים ל-ER.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן