טיפול תרופתי תוך-כלילי משפר את זרימת הדם לאחר PCI (מתוך Heart)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי בחולי ACS (Acute Coronary Syndrome), הזרקה תוך-כלילית של Verapamil או Adenosine משפרת את זרימת הדם ותנועת הדופן לאחר PCI (Percutaneous Coronary Intervention).

מבין שתי התרופות, Adenosine עשויה להיות הבחירה הטובה יותר, מאחר שבניגוד ל-Verapamil, היא אינה קשורה בחסם לבבי זמני. מחקרים קודמים מצאו כי שתי התרופות מגבירות את זרימת הדם הקורונרית, אך עד כה לא נערך מחקר שהשווה ישירות בין השתיים במצבי ACS.

במחקר השתתפו 150 חולים שחולקו באקראי לטיפול בזריקה תוך-כלילית של Verapamil, Adenosine, או סיליין לאחר PCI. החוקרים ביצעו בדיקת אנגיוגרפיה והערכת זרימה לפני PCI, מיד לאחריו, ולאחר מתן הטיפול התרופתי. הערכת תנועת הדופן נעשתה ביום 1 וביום 30.

שתי התרופות הביאו לשיפור משמעותי ודומה בזרימת הדם הקורונרית בהשוואה לסיליין. התרופות הביאו גם לשיפור בתנועתיות הדופן, אך ההשפעה היתה קטנה, ללא חשיבות סטטיסטית.

חסימה זמנית של ההולכה בלב התרחשה בתשעה ממטופלי Verapamil, אך לא הופיעה כלל במטופלי Adenosine.

במאמר מערכת נכתב כי העדויות הנוכחיות אינן תומכות בטיפול רוטיני במרחיבי כלי דם בחולי ACS לאחר PCI. עם זאת, יש לתת טיפול כזה בחולים עם פרפוזיה בלתי-הולמת פרסיסטנטית, למרות העדר עדויות לחסימה מכנית.

Heart 2006;92:1191-1193,1278-1284.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן