האם לנערים סוכרתיים רבים יש גורמי סיכון קרדיווסקולרים מרובים ? (מתוך Diabetes Care)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Diabetes Care, עולה כי לילדים ולמתבגרים עם סוכרת בדרך כלל יש גורמי סיכון נוספים ל-CVD (cardiovascular disease).

מחקר זה מדגיש את החשיבות של מניעה, הכרה, טיפול ושליטה בגורמי סיכון אלה. השכיחות של גורמי סיכון ל-CVD הייתה גבוהה יותר בקרב מיעוטים אתניים.

החוקרים בדקו את השכיחות של גורמי סיכון ל- CVD במדגם אוכלוסייה שהקיף גזעים רבים וכלל מעל ל-2000 ילדים ומתבגרים עם סוכרת. גורמי הסיכון ל-CVD היו קשורים לקבוצת הסינדרום המטבולי : כולסטרול, טריגליצרידים, לחץ דם והיקף מותניים.

לחמישית מהנבדקים עם סוכרת (עם משך של לפחות שנה) היו לפחות שני גורמי סיכון נוספים ל-CVD (23% מהבנות ו-19% מהבנים). ליותר מ-90% מהנבדקים עם סוכרת סוג 2 היו לפחות שני גורמי סיכון אחרים ל-CVD בהשוואה ל-14% מהנבדקים עם סוכרת סוג 1A. זאת בהשוואה לשכיחות של לפחות שני גורמי סיכון ל-CVD של 6.4% במתבגרים בני 12-19 באוכלוסייה הכללית.

לכל קבוצות המיעוט האתניות / גזעיות הייתה שכיחות גדולה יותר של לפחות שני גורמי סיכון ל-CVD בהשוואה ללבנים, שאינם היספאנים, כאשר לילידים האמריקאים הייתה שכיחות הכי גבוהה ולאחריהם לתושבי האי הפסיפי / אסייתי, להיספאנים ולאמריקאים האפריקאים.

היה צורך בשליטה המתאימה לגיל במשקל בשומנים ובלחץ הדם בנערים עם סוכרת כדי למנוע או לדחות את ההתפתחות של CVD כשנערים אלה מתבגרים.

לסיכום, יש לחקור גם את הגורמים הנמצאים בבסיס התסמונת המטבולית כגון השמנה וחוסר פעילות גופנית.

Diabetes Care 2006;29:1891-1896

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן