טיפול נוגד טסיות מוריד את שכיחות טרומבוזיס בתומכנים משחררי-תרופה (m J Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי בעולם האמיתי, שכיחות טרומבוזיס בתומכן בטווח הארוך לאחר השתלת תומכן-משחרר תרופה דומה לשכיחות הקיימת במחקרים קליניים. הפסקה מוקדמת של טיפול נוגד-טסיות היא גורם הסיכון הגדול ביותר להתפתחות טרומבוזיס בסטנט.

למרות שמעקב לטווח ארוך לאחר השתלת תומכן משחרר תרופה הראה יתרונות קליניים במספר מחקרים, עדיין נותרו חששות באשר לבטיחות הטיפול בטווח הארוך בעקבות טרומבוזיס בסטנט היכול להתפתח בשלב מאוחר.

החוקרים טוענים כי החשש היה מפני האפשרות לטרומבוזיס בסטנט בשל הפרעה לתהליך אפיתליאליזציה בעקבות תומכנים משחררי-תרופה. עם זאת, חסרים נתונים לטווח ארוך (מעבר לשנה אחת) באשר לשכיחות טרומבוזיס בסטנט לאחר השתלת תומכנים משחררי-תרופה.

במעקב אחר 1,911 חולים “בעולם האמיתי” שטופלו בתומכנים משחררי-תרופה מצאו כי 15 חולים (0.8%) פיתחו טרומבוזיס בסטנט בתוך 6 שעות עד 20.4 חודשי מעקב, שיעור דומה לזה עליו דיווחו במחקרים קליניים. 11 מהחולים הללו (0.6%) פיתחו טרומבוזיס בסטנט בשלב מאוחר, לאחר חציון של 6.1 חודשים, שיעור דומה לזה של תומכנים עירומים (bare metal stents).

החוקרים מצאו כי הפסקה מוקדמת של טיפול נוגד-טסיות, הצבת סטנט בעקבות Acute MI והאורך הכולל של התומכן היו פקטורים בלתי-תלויים להתפתחות טרומבוזיס בסטנט.

החוקרים בדקו את השכיחות האמיתית של הפסקת טיפול נוגד-טסיות בעולם האמיתי ואת הקשר עם טרומבוזיס בסטנט.

121 חולים הפסיקו לחלוטין את הטיפול בנוגדי-טסיות ו-4 מהם (3.3%) פיתחו טרומבוזיס בסטנט. הפסקת טיפול נוגד-טסיות הביאה לעליה של יותר מפי 20 בסיכון לטרומבוזיס בסטנט.

בטיפול קליני עלולים להפסיק את הטיפול בנוגד-טסיות בפתאומיות בחולים המטופלים בתומכנים משחררי-תרופה בעקבות ניתוח לא-לבבי, סיבוכים קרדיווסקולרים הגורמים דימום מג’ורי או דורשים ניתוח, או חוסר היענות של החולה לטיפול.

במחקר הנוכחי הסיכון להפסקת טיפול נודג-טסיות בפועל היה גבוה יותר מהמצופה והיה גורם הסיכון החשוב ביותר להתפתחות טרומבוזיס בסטנט, עובדה המדגישה את חשיבות המשך טיפול בנוגדי-טסיות.

Am J Cardiol 2006;98:352-356.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

בעניין זה הצגנו לאחרונה כאן באתר את הרצאתו של פרופ’ קורנובסקי “הצד האפל של הסטנטים מצופי התרופה” לה ניתן להאזין ולצפות בקישור זה,

בדיון שהתקיים בנושא עם פרופ’ לוטן ופרו’ קורנובסקי בו ניתן לצפות כאן

ובסקירת מערכת מאת עורך המדור לקרדיולוגיה התערבותית, פרופ’ בנאי – כאן.

שבה הוא מסכם :

העובדה שיש קשר משמעותי בין הפסקת הטיפול המשולב נוגד הטסיות (אספירין ביחד עם קלופידוגרל) לבין שכיחות הופעת late stent thrombosis מחדדת מאד את השאלה: האם בעידן הנוכחי של סטנטים משחררי תרופה עלינו להמליץ על טיפול נוגד טסיות משולב לכל החיים ? , (לפחות בקבוצת החולים הנמצאת בסיכון מוגבר, למשל: סוכרתיים, חולים עם אי ספיקת כליה, הרחבה של ביפורקציה וכו’)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן