Cardiac CT טוב לקביעת תאריך התקף לב (Am J Cardiol)

ממחקר חדש שפורסם בגליון 1 באוגוסט של American Journal of Cardiology עולה כי בדיקת Cardiac CT יכולה לקבוע אם MI התרחש לאחרונה או לפני זמן רב, זאת באמצעות מדדי החדר ומדדים אחרים.

לדברי החוקרים, בוצעו מספר שידרוגים לבדיקת CT במטרה להעריך מחלות לב, אך עדיין קשה להבחין בין אוטם סמי-אקוטי מזה שהתרחש בעבר.

החוקרים שיערו כי הערכת נרחבת הירידה בסיגנלים בבדיקת CT עם חומר ניגוד תסייע לקבוע את גיל MI. עד כה, הם העריכו בשנית את תוצאות CT אנגיו ב-16 חולים שעברו התקף לב ב-7 הימים הקודמים, 13 עם MI שהתרחש למעלה משנה קודם לכן ו-13 ללא התקף לב.

בהערכה החוזרת של תוצאות בדיקת CT יצרו החוקרים מספר חתכים דקים במקביל לדופן שריר הלב. חתכים אלו נבדקו להחלשות סיגנלים בשריר הלב. בנוסף, נמדדו גם עובי דופן החדר וגודל חלל שריר הלב.

חולים עם MI ישן הראו ירידה קטנה יותר באופן משמעותי בהחלשות הסיגנלים בבדיקת CT בהשוואה לקבוצות אחרות (P<0.001). יתרה מזאת, ההבדל בהחלשות הסיגנלים בין שריר לב לאחר אוטם ושריר לב תקין היה גדול יותר באופן משמעותי ב-MI ישן, בהשוואה לאחד שהתרחש לאחרונה (P<0.001). כמו כן, ירידה בעובי דופן השריר והרחבה של החדר היו אינדיקטיבים ל-MI ישן.

התוצאות תומכות בהשערה כי הערכת הירידה בסיגנלים בשריר הלב באמצעות בדיקת CT עם חומר ניגוד טובה לקביעת גיל MI, לו חשיבות קלינית גדולה.

החוקרים מדגישים כי בהשוואה למחקרים אחרים המבוססים על בדיקת CT להערכת MI, הערכת שריר הלב במחקר הנוכחי בוצעה באמצעות אותה סקירת נתונים של CT אנגיו ולא דרשה חשיפה נוספת לקרינה או חומר ניגוד.

Am J Cardiol 2006;98:303-308.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן