עירויי נסיריטיד עשויים להועיל לחולי אי ספיקת לב עם מחלת כליות (מתוך American Journal of Cardiology)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי עירויים אחת לשבוע של נסיריטיד (NORATAK), צורה רקומביננטית של B-type natriuretic peptide, קרוב לוודאי מורידים את הסיכון לאשפוז ואת התמותה במטופלים עם אי ספיקת לב מתקדמת ועם אי ספיקת כליות. המחקר פורסם בכתב העת של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה (the American Journal of Cardiology).

ממצאי המחקר מבוססים על מחקר צדדי רטרוספקטיבי של מחקר סדרת עירויים של נסיריטיד (FUSION I), שבדק את אפשרות הביצוע של עירויי נסיריטיד שלא באשפוז כטיפול משלים בחולי אי ספיקת לב מתקדמת עם היסטוריה של אישפוזים חוזרים.

ניתוח התוצאות כלל 138 מטופלים עם אי ספיקת לב ואי ספיקת כליות. המטופלים חולקו אקראית לקבלת טיפול שגרתי בלבד או טיפול שגרתי בשילוב עם עירוי שבועי של נסיריטיד באחד משני מינונים (micrograms/kg/minute 0.005/0.010), שניתן במשך 4-6 שעות. תקופת הטיפול הייתה 12 שבועות.

על פי הדיווח, למטופלים שקיבלו נסיריטיד, בכל אחד משני המינונים, היה בערך מחצית מהסיכוי של מטופלים שקיבלו טיפול שגרתי בלבד להתאשפז.

בנוסף, החוקרים דיווחו כי הוספת נסיריטיד לטיפול השגרתי נסבלה בצורה טובה ולא החמירה את התפקוד הכלייתי.

למרות התוצאות המעודדות, החוקרים התריאו מפני פירוש התוצאות, כיוון ש- FUSION I היה מחקר יישימות וחסר את העוצמה הדרושה להערכת היעילות. החוקרים ציינו כי מחקר כפול סמיות בבקרת פלצבו, הקרוי FUSION II, כבר נמצא בדרכו ומטרתו להבהיר את התועלת האפשרית של נסיריטיד במטופלים עם אי ספיקת לב מתקדמת בלבד, או בשילוב עם אי ספיקת כליות.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Am J Cardiol 2006;98:226-229.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן