ממחקר חדש, שפורסם במהדורות אוגוסט של American Journal of Cardiology, עולה כי איבוד של סטנט קורונרי מהבלון המוסר אותו הוא סיבוך נדיר, אך הוא יכול להביא לתופעות בלתי רצויות משמעותיות.
החוקרים העריכו את השכיחות של איבוד של סטנט קורונרי ב-7139 פרוצדורות של השתלת סטנט, שבוצעו בבית חולים באוסטריה בין השנים 1995-2004. בסך הכל זוהו 36 מקרים (0.5%) של אובדן של סטנט.
שליפה מלאה של הסטנט ללא סיבוכים קרו בארבעה מקרים. במקרה אחר הסטנט גם הוסר לחלוטין, אך לא לפני שהוא פיתח אמבולי ונתקע בעורק הפמורלי, דבר שהצריך פיום עורקי (arteriotomy).
ב-26 מקרים הסטנט הוצא מהסירקולציה הקורונרית, אך לאחר הסרתו נוצר אמבולי פריפרי במקום וסקולרי אחר. אחד מהחולים מת במהלך השהות בבית החולים מגורמים, שאינם קשורים. הערכת מעקב הייתה זמינה עבור 20 מתוך 25 מהחולים, שנותרו, ההערכה לא הצביעה על סימפטומים איסכמיים ארוכי טווח הקשורים לסטנט.
בחמישה מקרים לא היה ניתן להסיר את הסטנט מהסירקולציה הקורונרית. אחד מהחולים מת 24 שעות לאחר מכן בשל MI הקשור לאי ספיקת לב, בעוד ששני חולים נוספים נזקקו ל-CABG על מנת לפתוח חסימות הקשורות לאיבוד הסטנט. שני החולים הנותרים לא חוו סיבוכים משמעותיים.
הערכה באמצעות CT זיהתה בהצלחה את הסטנט האבוד ב-15 מתוך 20 מהחולים. ברוב המקרים הסטנט נמצא בסעיף profunda של העורק הפמורלי. אי זיהוי של הסטנט האבוד נגרם תמיד בשל נוכחות של טרשת עורקים עם הסתיידות נרחבת.
לדברי החוקרים, אם לא ניתן להסיר את הסטנטים מהמערכת הקורונרית, יכולות לקרות בעיות קשות. יש לציין כי איבוד סטנט עם אמבולי פריפרי הוא א-סימפטומטי במעקב בטווח הרחוק.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!