ועדת סל הבריאות משלימה את הרשימה המומלצת להכללה ל-2006/7 :מיוזים לחולי פומפה, טקסוטר לסרטן ערמונית ופמרה לסרטן שד

ביום ה’ האחרון החליטה ועדת סל הבריאות להשלים את עבודתה באשר לשנים 2006-07 ולהוסיף לסל הבריאות עוד מס’ תרופות ביתרת התקציב שנותרה לשם כך, כ-28 מיל’ ש”ח.

התרופה הבולטת מבין התרופות המומלצות להכללה בסל היא המיוזיים , של חברת ג’נזיים, המיועדת לטיפול במחלת הפומפה, מחלה קשה הגורמת במרבית המקרים לתמותה של התנוקות החולים בה תוך כשנה. התרופה לחולים אלה (במיוחד בחולים צעירים מאוד)  היא למעשה תרופה מצילת חיים ע”פ כל הגדרה מקובלת, שכן ע”פ המידע מהמחקרים הקלינים הילדים המטופלים בתרופה (לאורך כל חייהם כפי הנראה) יוכלו להנות מתוחלת ואיכות חיים נורמלים.

בנוסף, צפויות להתווסף לסל טקסוטר (DOCETAXEL ) באינדיקציה של סרטן הערמונית, תרופות ליתר לחץ דם ריאתי ופמרה (LETROZOLE ) לסרטן השד.

לדיווח ב-YNET 

לרשימת התרופות והטכנולוגות שאושרה ביולי האחרון

הערת  המערכת: ע”פ הדיווח עלות הטיפול שתוקצב למחלת הפומפה עבור 11 החולים במחלה היא 13 מיל’ ש”ח. מנתונים שהגיעו למערכת נראה שעלות זו “נופחה”. מהמידע שברשותנו, עלות הטיפול ב-7 הילדים החולים (נראה שהטיפול אושר גם למבוגרים למרות שאין עדות לשיפור משמעותי או הארכת תוחלת חיים בחולים אלה) היא נמוכה משמעותית מסכום זה, לפחות באשר לשנת 2006-7 . כמו כן יש לזכור שללא טיפול, כל עוד החולים חיים, עלות הטיפול הפליאטיבי בהם (בעיקר טיפולי הנשמה) היא גבוהה ביותר,כך שאם לוקחים בחשבון את החיסכון בעלויות, התקציב נמוך משמעותית מהסכום שצויין.

החידוש העקרוני המיוחד שכרוך בהכנסת תרופה זו, ובכך יש תקדים מיוחד,  הוא שע”פ התחייבות משרד הבריאות, כיוון שעלות הטיפול העתידית צפוייה לגדול משמעותית לאור זאת שמינון התרופה הוא תלוי משקל, היא להוסיף תקציב לקופות למימון מתן התרופה לחולים לאחר שיעלו במשקל,  ועלות השימוש בתרופה תגדל. עיקרון זה אותו יזם המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, ד”ר ברלוביץ, היה זה שנראה סלל את הדרך להגעה להסכמת חברי הועדה ונציגי קופות החולים לאשר הכללת התרופה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן