לקחים מחקירת מקרה מוות של ילדה בשל טיפול ב- fluticasone בשאיפה ודיכוי אדרנל (Saferhealthcare)

ישנם לקחים, שצריך ללמוד ממקרה המוות של ילדה בת 5, שקרה עקב דיכוי אדרנל על ידי שימוש ממושך במינון גבוה בצורה יצאת דופן של fluticasone בשאיפה, שניתן לטיפול באסתמה. הלקחים והמקרה מובאים באתר של Safer Health Care.

הילדה התחילה טיפול ב- budesonide בשאיפה בגיל 19 חודש, הטיפול שונה תוך זמן קצר ל- fluticasone בשאיפה על ידי הרופא הכללי שלה, ועד למותה, היא הייתה על מינונים, שנעו בין 500 ל-2000 mcg פר יום. יש לציין כי המינון המקסימאלי המותר לילדים מעל גיל 4 שנים הינו 400 mcg. התרופה אינה מותרת לשימוש בילדים מתחת לגיל 4 ובתקופות מסוימות בחיים שלה, נרשם לילדה מינון של תרופה, שהיה שווה או שעבר את המינון המקסימאלי המותר למבוגרים. למרות שחוות דעת של מומחה המליצה על ירידה במינון התרופה, לא הובהר לרופא הכללי כיצד בדיוק לרדת במינון או מה החשיבות של ירידה במינון, לכן המינון הועלה בשנית כשסימפטומי האסתמה חזרו. הילדה מתה ב-23 בנובמבר 2001 לאחר, שאושפזה בבית החולים בשל כאב בטן, לטרגיות והידרדרות מהירה בבריאות. נתיחה לאחר המוות לא זיהתה את סיבת המוות.

אחיה הגדול של הילדה, שגם טופל במינונים גבוהים של fluticasone, אושפז בבית חולים חודש לאחר שאחותו נפטרה וגם התלונן על כאבי בטן. בדיקת CT חשפה נפיחות מוחית, הוא הועבר לטיפול נמרץ והתאושש לחלוטין. שמו לב לכך, שרמת הקורטיזול אצלו הייתה נמוכה מהמצופה, ומבחן Synacthen חשפה דיכוי חמור של האדרנל. תוצאה זו הביאה את הרופאים לחזור על הממצאים של נתיחת הגופה של אחותו מחדש, גם שם מצאו אי ספיקת אדרנל ודיכוי שלו בשל הטיפול בסטרואידים. מקרה זה נחקר בסקוטלנד, והחקירה העבירה ביקורת על כל האספקטים של הטיפול בילדה ולקחים חשובים מהטיפול בה בכדי לקדם את בטיחות החולים.

ממצאי החקירה מובאים בדו”ח בטיחות זה, כולל מדוע השריף מאמין שמקרה המוות של הילדה היה יכול להימנע וכיצד הטיפול שלה בעצם פגע בה. התגובה של הימרן למותה של הילדה גם מופיעים בדו”ח, כמו גם נושאים אחרים של בטיחות החולה ותרופות הניתנות לילדים.

Saferhealthcare

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן