רסינכרוניזציה קרדיאלית מחלישה רגורגיטציה מיטראלית (מתוך Heart)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית חריף מפחית רגורגיטציה מיטראלית תפקודית במנוחה ובעת ביצוע פעילות גופנית בחולי אי ספיקת לב כרונית עם ליקוי בתפקוד הסיסטולי של החדר השמאלי. המחקר פורסם בכתב העת ללב (Heart).

החוקרים ציינו כי מטופלים אלו מפתחים לעיתים קרובות רגורגיטציה. בכדי לקבוע את ההשפעה האפשרית של טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית על רגורגיטציה מיטראלית, החוקרים העריכו 21 חולי אי ספיקת לב שעברו טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית למשך 2.3 חודשים בממוצע. לכל המטופלים הייתה רגורגיטציה מיטראלית תפקודית במנוחה.

החוקרים דיווחו כי המטופלים נחו, ולאחר מכן ביצעו מאמץ גופני מקסימלי שהוגבל על פי התסמינים על אופני ארגומטר מוטים חלקים, וזאת תחת פיקוח על ידי Doppler echocardiography. מפגשים אלה בוצעו עם טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית ושוב לאחר הפסקת הטיפול.

עוד עולה מהדיווח כי טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית הוריד במידה מתונה את שטח פתח הרגורגיטציה האפקטיבי במנוחה, והחליש את העלייה הספונטנית שלו במהלך מנוחה. ממצאים דומים נצפו בנוגע לנפח הזרימה של הרגוריטציה המיטראלית. טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית אף הגדיל במידה משמעותית את השינויים הנובעים ממאמץ בנוגע להתכווצות החדר השמאלי.

החוקרים סיכמו באומרם כי ההחלשה של הרגורגיטציה המיטראלית התפקודית על ידי עלייה בהתכווצות החדר השמאלי עשוייה לתרום לתוצאה הקלינית המועילה של טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית במטופלים עם אי ספיקת לב ועם אסינכרוניות של החדר השמאלי.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Heart 2006;92:1091-1095.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן