טיפולי החייאה מידיים שיפרו את סיכויי ההישרדות בלידות מוקדמות מאוד (Am J Obstet Gynecol)

ממחקר גרמני חדש עולה כי בפגים שנולדו בין שבוע 22 ושבוע 24 להריון, מתן טיפול החייאה (Life Support) באופן מיידי שיפר את סיכויי ההישרדות ללא העלאת התחלואה. סיכויי ההישרדות ביילודים אלו עומדים על 67%, בהשוואה ל-10-50% בשנות התשעים.

החוקרים כותבים כי בגרמניה, טיפולי החייאה מבוצעת באופן מיידי ביילודים שהשלימו 24 שבועות הריון. עם זאת, ההנחיות הן לבצע טיפולים אלו ביילודים שנולדו בין שבוע 22 ו-23 להריון רק בעקבות בקשת ההורים לאחר שקיבלו ייעוץ מתאים בנושא.

בכדי לבחון את ההשפעות של טיפולי החייאה, החוקרים בדקו את תוצאות הנתונים מקרב 336 יילודים שנולדו בין שבוע 22 ו-24 להריון בשלושה מרכזים, בתקופה של 5 שנים.

133 יילודים (40%) נפטרו לפני או מיד לאחר הלידה ולא בוצעו כלל טיפולי החייאה. מבין 203 היילודים האחרים, 82 נולדו בשבוע הריון 22-23 ו-121 נולדו בשבוע 24.

טיפול סטרואידים מניעתי ניתן ל-44% מהיילודים שנולדו בשבוע 22-23, לעומת 62% מהיילודים שנולדו בשבוע 24, גם ניתוחים קיסריים היו פחות שכיחים בשבוע הריון 22-23 (51% לעומת 71%).

עם זאת, שכיחות PVL (Periventricular Leukoomalacia) או IVH (Intraventricular Hemorrhage), ROP חמורה (Retinopathy of Prematurity) ומחלת ריאות כרונית היתה דומה בין שתי הקבוצות.

כאמור, שיעורי ההישרדות עמדו על 67% ביילודים שנולדו בשבוע הריון 22-23, בהשוואה ל-82% מהיילודים שנולדו בשבוע 24.

החוקרים מסכמים כי הנתונים מספקים מידע חדש לדיון המתמשך באשר למתן טיפולי החייאה בילודים שנולדו לפני שבוע 25 להריון.

Am J Obstet Gynecol 2006;195:16-22.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן