סיכון מוגבר לשבץ בקשישים הסובלים מדום נשימה בשינה (Stroke)

ממחקר  חדש עולה כי קשישים הסובלים מדום נשימה בשינה קשה מצויים בסיכון גדול פי 2 לשבץ איסכמי, בהשוואה לקשישים שאינם סובלים מדום נשימה או עם הפרעה בדרגה קלה.

מדובר במחקר הראשון שהתמקד באוכלוסיית הקשישים והוא מספק ראיה לכך שדום נשימה בשינה בדרגה קשה הינה גורם סיכון לשבץ בקשישים.

לדברי החוקרים, המסר העיקרי של המחקר הוא שחשוב לזכור שקשישים מצויים בסיכון להפרעות דום נשימה בשינה, ובמקרים של הפרעה קשה, או בנוכחות גורמי סיכון קרדיווסקולרים, יש להציע להם טיפול ב-CPAP (continuous positive airway pressure).

עם זאת, החוקרים מדגישים כי לעיתים קשה לאבחן דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) בקשישים ולעיתים קרובות הם מתקשים עם הטיפול, לכן כל החלטה צריכה להתקבל ביחד עם החולה.

החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים בנושא שבץ ודום נשימה בשינה התמקדו במבוגרים בגיל העמידה, למרות שהשכיחות הגדולה ביותר של שבץ היא בקשישים. כמו כן, Sleep Apnea שכיחה יותר פי 2-3 בקשישים, בהשוואה למבוגרים בגיל העמידה, אך קשה יותר לאבחון מאחר שבקשישים סיכוי גדול יותר שההפרעה תהיה אסימפטומטית. סימנים אופיניים, כמו נחירות עזות או עייפות מוגזמת במהלך היום, פחות שכיחים בקשישים בהשוואה למבוגרים בגיל העמידה.

החוקרים ערכו את המחקר במשך 6 שנים, בו השתתפו 394 נבדקים לא-מאושפזים בגילאי 70-100, ללא אירועים קודמים. החוקרים העריכו את הסיכון לשבץ בלבד מחקרים קודמים השתמשו בשבץ כמדד מורכב והם כללו רק את המקרים של שבץ שאושר ע”י נוירולוג.

במהלך תקופת המעקב נרשמו 20 מקרי שבץ איסכמי. לאחר תיקנון לערפלנים כולל עישון, לחץ דם, כולסטרול ונוכחות מחלת סכרת המשתתפים עם Sleep Apnea Hypopnea קשה בתחילת המחקר (שהוגדרה כמדד Apnea-Hypopnea Index של 30 ומעלה) היו בסיכון מוגבר לפתח שבץ (Hazard Ratio=2.52, P=0.04).

החוקרים כותבים כי רופאים צריכים להיות מודעים להבדלים בתסמיני דום נשימה בשינה בקשישים ולחפש ספציפית אחר הפסקות נשימה חוזרות במטופליהם.

במקרים בהם מבוצעת אבחנה של דום נשימה בשינה, ובעיקר בנוכחות מחלות נוספות, גיל אינו צריך להפריע או לעכב טיפול ב-CPAP, למרות שבפועל עולה מהממצאים כי קשישים רבים דוחים את הטיפול מאחר שאינם חשים חולים הם אינם מבינים מדוע עליהם להשתמש במכשיר.

ההמלצה ל-CPAP נכונה בלא תלות בגיל, אך יש לדון ביתרונות והחסרונות של הטיפול עם כל חולה בנפרד.

החוקרים מתכננים לבדוק את יעילות ונסבלות טיפול CPAP בהורדת שיעורי הישנות שבץ ומקווים להשלים את המחקר בתוך שנה.

Stroke. Published online August 3, 2006.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן