האם tPA בטוח לשימוש במטופלים קשישים עם שבץ איסכמי חריף? (מתוך Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי ניתן להשתמש בתרומבוליזה בביטחה במטופלים שנבחרו בזהירות עם שבץ איסכמי חריף. המחקר פורסם בכתב העת לנוירולוגיה, נוירוכירורגיה ופסיכיאטריה (the Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry).

בראיון שנערך עימו, מסר אחד החוקרים כי ניתן לטפל בהצלחה ובביטחה ב- tPA במטופלים עם שבץ איסכמי לאחר גיל 80, והביע תקווה רופאים יחששו פחות ממטופלים מבוגרים יותר ויטפלו בהם עם תרומבוליזה באותה אגרסיביות שבה הם מטפלים במטופלים צעירים יותר.

החוקרים סקרו מידע שנאסף פרוספקטיבית ממחקר ה- Canadian Alteplase for Stroke Effectiveness (n = 1135), ו-270 מטופלים בגיל 80 לפחות שטופלו ב- tPA בשל שבץ איסכמי חריף הושוו ל-865 מטופלים צעירים מגיל

80.

החוקרים דיווחו כי לא נצפו הבדלים משמעותיים כלשהם בסיכון לדימום תוך-מוחי סימפתומטי בין המטופלים בגיל 80 ומעלה למטופלים צעירים יותר (4.4% לעומת 4.6%).

עוד עולה מהדיווח, כי ל-40% מהמטופלים הצעירים מגיל 80 היו תוצאות חיוביות (שהוגדרו כניקוד על פי modified Rankin Score בין 0 ל-1) לאחר 90 יום, בהשוואה ל-25% מהמטופלים בגיל 80 ומעלה. בנוסף, לאחר 3 חודשי מעקב, מתו 35% מהמטופלים בגיל 80 ומעלה, בהשוואה ל-18% מהמטופלים בגיל צעיר מ-80.

החוקרים אף ציינו כי למטופלים בגיל 80 ומעלה הייתה סבירות גבוהה יותר משל הצעירים מגיל 80 לעבור פרפור פרוזדרורים (37% לעומת 18%), אי ספיקת לב גדשתית (11% לעומת 6%), יתר לחץ דם (59% לעומת 48%) ומחלת לב איסכמית (30% לעומת 23%).

למטופלים המבוגרים יותר היה גם סיכוי גבוה יותר לעבור שבץ חמור יותר מאשר המטופלים הצעירים יותר. במטופלים מגיל 80 ומעלה, גורמי חיזוי למוות כללו רמת גלוקוז בסרום בתחילת המחקר ואי ספיקת לב גדשתית, הדגישו החוקרים.

החוקרים סיכמו באומרם כי במטופלים קשישים הנבחרים בזהירות, השימוש ב- tPA תוך-ורידי לא נמצא קשור לסיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי סימפתומטי.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2006;77:826-829.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן