טראומה לעצב פריפרי גורמת כאב כרוני עקב אקטיבציה של Protein Kinase G (מתוך Neuroscience)

ממחקר חדש בבע”ח עולה כי כאב כרוני בעקבות נזק לעצב פריפרי או דלקת מתווך ע”י הפעלת טרנקסריפציה של Protein Kinase G (PKG), הגורמת אקסיטביליות-יתר ממושכת.

החוקרים מקווים שהתגלית האחרונה תביא לטיפול תרופתי יעיל המכוון כנגד PKG לטיפול בכאב כרוני.

מחקרים קודמים שבדקו את המסלול התמקדו ב-Aplysia Califronica , לה מערכת עצבים קלה לגישה. PKG הביא לאקסיטביליות-יתר ממושכת, הקיימת ביונקים, אך עדיין לא הצליחו להבין את הסיבה.

המחקרים הקודמים הראו כי בנזק לנוירונים סנסוריים של כאב, מופעל רצף תהליכים ביוכימי, המתחיל באקטיבציה של Nitric Oxide Synthase ומביא להפעלה של האנזים PKG.

במחקר הנוכחי, העריכו החוקרים את המסלול בשני מודלים לפגיעה עצבית בחולדות.

החוקרים גילו רמות גבוהות של PKG בנוירונים ואקסונים סנסורים של כאב, אך לא באקסונים מוטורים, וכי PKG מופעל עקב טראומה ועובר לנוירונים ב-Dorsal Root Gangalion. החוקרים מאמינים כי לאחר ש-PKG מגיע ליעדו, הוא אחראי לבקרת טרנסקריפציה של גנים אחרים.

ידוע כי חסימת המסלול תמנע את אקסיטביליות-יתר ותקל על הכאב. למעשה, מעכב PKG יחיד עיכב את האקסיטביליות הממושכת והקל על הכאב למשך 12 ימים לפחות.

נראה שאקסיטביליות ממושכת מתפתחת בעקבות מצבים שונים בבני אדם וביונקים אחרים, כולל Ileitis, Cystitis, כאב נוירופתי עקב נזק עצבי ואוסטוארתריטיס. בהתבסס על נתונים אלו, החוקרים טענו כי סביר להניח שכמעט כל צורות הכאב הכרוני מערבות את מסלול PKG.

Neuroscience 2006.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן