האם צריכת דגים משפיעה על האלקטרופיזיולוגיה של הלב? (J Am Coll Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי לצריכת טונה או דג מבושל או צלוי השפעות טובות על האלקטרופיזיולוגיה של הלב העשויות למנוע הפרעות קצב מסכנות חיים.

דיווחים קודמים קשרו בין צריכת דגים וסיכון מופחת למוות פתאומי, הפרעת קצב קורונרית קטלנית, ופרפור פרוזדורים, אך המנגנון לקשר הנ”ל לא היה ידוע. עם זאת, עדויות ממחקרים בבעלי חיים מצאו קשר ישיר של שמן דגים עם האלקטרופיזיולוגיה הלבבית.

החוקרים בחנו נתונים שנאספרו מקרב 5096 מבוגרים שהשתתפו במחקר Cardiovascular Health Study, בכדי לבחון את הקשר בין צריכת חומצן שומן n-3 של דגים ומדדי אק”ג. המחקר שהתמקד בגורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות, נערך בין 1989 ו-1990 וכלל משתתפים בגילאי 65 ומעלה.

החוקרים מצאו קשר בין צריכת טונה או דגים מבושלים וצלויים לפחות אחת לשבוע ובין קצב לב איטי יותר, בהשוואה לצריכת דגים פחות מפעם בחודש (P<0.05). יתרה מזאת, נמצא קשר בין צריכת דגים לפחות 5 פעמים בשבוע ובין הולכה עלייתית-חדרית איטית יותר ועם סיכון מופחת למרווח QT מאורך (P<0.05). צריכת Marine n-3 Fatty Acid הראתה השפעה דומה.

בניגוד לכך, צריכת טונה או דגים מבושלים או צלויים לא השפיעה על ההולכה החדרית. כמו כן, צריכת דגים מטוגנים לא  השפיעה על מדדי אק”ג.

בעבר הוכח כי צריכת דגים אפויים, הנמכרים בארה”ב בעיקר בצורת המבורגר-דגים או מקלות דגים, אינה קשורה עם רמות הדם של חומצות שומן n-3. עובדה זו מרמזת כי ייתכן וחומצות השומן n-3 בטונה ודגים אפויים ומבושלים אחרים הן האחראיות להשפעות החיוביות על הפעילות החשמלית של הלב.

J Am Coll Cardiol 2006;48:478-484.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן