אחיות מיומנויות יכולות לזהות היטב מומי לב ביילודים (Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed)

ממחקר חדש עולה כי אחיות מנוסות ומיומנות יכולות לזהות עד 94% ממומי הלב המולדים ביילודים שנולדו במועד, לפני השחרור מבית החולים.

משנת 1996, 8 אחיות הפכו לאחראיות מכל הבחינות לטיפול בתינוקות שנולדו בבית החולים באשינגטון. הן למדו אצל רופאי יילודים ובמרכז הקרדיולוגי לילדים באזור.

משנת 1996 עד 2003, קרוב ל-15,000 יילודים נולדו בבית החולים, 176 מהם (1.21%) אובחנו עם מום לב מבני מולד לפני גיל שנה.

החוקרים מדווחים כי 98% מהתינוקות נבדקו לראשונה בגיל יום. במקרים שזוהתה איוושה, נבדקה הסטורציה בדם, והתינוקות נבדקו שוב לפני השחרור.

ההורים קיבלו הסברים לאופן הפעולה במקרים שהתינוק אינו נראה טוב או אינו אוכל היטב, והתבקשו להביא את התינוק ליחידה לבדיקה חוזרת לאחר 3-6 ימים.

תינוקות עם קשיי נשימה, דפקים חלשים, סימנים המכוונים לחסימה במוצא חדר שמאל, או הפרעה כלשהי בסטורציה ברגל מתחת ל-90%, הופנו להערכה לבבית לפני השחרור.

מהנתונים עולה כי האבחון ע”י האחיות עמד על 73% בשנים 1996-1997, 80% בשנים 1998-1999, ו-94% בשנים 2000-2003. במהלך 4 השנים האחרונות, רגישות זיהוי מום מבני עמדה על 94.3% והסגוליות עמדה על 97.7%.

רק 4 מומי לב מסכני חיים לא אובחנו לפני השחרור. 3 עברו ניתוחי לב כאשר המום אובחן, וכולם שרדו.

במאמר מערכת שיבחו את החוקרים לאור דרגת הדיוק הגבוהה. קרדיולוג ילדים מציין כי שיעורי ההצלחה נבעו בין היתר מדחיית הבדיקה עד ליום השני או השלישי לחיי היילוד, ההדרכה היסודית, תקשורת טובה בין אנשי הצוות, שירותי היחידה הנאנטולוגית והקרדיולוגית, וכן חינוך ההורים באשר לסימני מומי לב.

Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed 2006;91:F263-F267.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן