האם פארוקסטין יעיל במניעת פרפור פרוזדורים? (מתוך American Journal of Cardiology)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי התרופה פארוקסטין (SEROXAT),  מעכב ספציפי של ניצול מחדש של סרוטונין (SSRI – selective serotonin reuptake inhibitor), מורידה את השכיחות של פרפור פרוזדורים (AF – atrial fibrillation). המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי לקרדיולוגיה (the American Journal of Cardiology).

פרפור פרוזדורים התקפי (AF paroxysmal) מושפע מ- vagal tone, הסבירו החוקרים, וכבר הודגם בעבר כי פארוקסטין מווסת את ה- vagal toneומונע רפלקס ואזו-וגלי. פארוקסטין נמכר בארה”ב תחת השם פאקסיל.

החוקרים בחנו את ההשפעות של 10 מ”ג פארוקסטין פומי ליום ב-9 גברים עם פרפור פרוזדורים התקפי ועם תסמיני דיכאון בשל התקפי הפרעות קצב שכיחים.

החוקרים דיווחו כי השכיחות של פרפור פרוזדורים התקפי ירדה בצורה דרסטית בכל המטופלים שקיבלו פארוקסטין, בהשוואה לירידה של פחות מ-30% תחת טיפול בתרופות שגרתיות נגד אריתמיות.

השכיחות של AF נותרה נמוכה ב-3 מטופלים גם לאחר הורדת המינון של התרופות נגד אריתמיות לשליש או אף למחצית מהרגיל, כך על פי הדיווח.

בנוסף, פרט למטופל אחד שדחה את הטיפול בפארוקסטין בשל הופעת בחילות, לא נצפו תופעות לוואי.

החוקרים סיכמו באומרם כי המחקר מצביע על כך שלפחות חלק מהמטופלים עם AF מגיבים בצורה טובה מאוד לטיפול פומי בפארוקסטין.

בראיון שנערך עימו מסר אחד החוקרים כי גורמים רבים עשויים להשפיע על הופעת פרפור פרוזדורים, וכי הוא ממליץ לרופאים לנקוט בגישה רב תחומית או הוליסטית להפרעות קצב כאלה. לדבריו, המגמות של העת האחרונה מדגישות יתר על המידה את הגישה האנטומית, כמו למשל טיפול באבלציה.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Am J Cardiol 2006;97:1749-1751. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן