מנתונים חדשים ממחקר Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC), הממשיך להתנהל כיום, עולה כי C-Reactive Protein (CRP) ומרקרים כימיים אחרים שנקשרו לאחרונה עם הסיכון למחלת לב קורונרית (CHD), אינם משפרים את את הערכת הסיכון הקורונרי מעבר להערכה הנעשית באמצעות הפקטורים הסטנדרטיים כיום.
החוקרים מצאו כי באוכלוסיה הכללית, מדידת רמות CRP או פקטורים חדשים חדשים אחרים, לא שיפרה את יכולת ניבוי הסיכון למחלה קרדיווסקולרית בעתיד, בהשוואה למרקרים המוכרים דוגמאת גיל, מין, גזע, סכרת, רמות כולסטרול הכולל ורמות HDL, עישון ול”ד.
רופאים צריכים להתמקד במדדים המוכרים, ולשמור את בדיקת המרקרים החדשים במקרים בהם התוצאות עשויות להשפיע על תכנית הטיפול.
החוקרים העריכו את הקשר בין CRP ו-18 מרקרים חדשים אחרים ובין שכיחות CHD בקרב 15,792 מבוגרים במהלך התקופה שבין 1987 ו-1989. המשתתפים היו בטווח הגילאים 45-74 בתחילת המחקר.
החוקרים מדדו את רמות המרקרים החדשים באופן תקופתי במהלך המחקר, כולל מדדי דלקת, תפקוד אנדותל, יצירת פיברין ופיברינוליזה. כמו כן, הם העריכו את רמות ויטמין B ונוגדנים לגורמים מזהמים.
מודל גורמי הסיכון הבסיסי, שכלל גורמי סיכון מוכרים (גיל, גזע, מין, כולסטרול כולל, HDL, ל”ד סיסטולי, טיפול ליל”ד, עישון, סכרת), ניבא היטב את הסיכון ל-CHD.
הממצאים הנוכחיים תומכים ב-6 מחקרים פרוספקטיביים שמצאו מגמה לפיה הוספת CRP למודלי הערכת הסיכון תורמת מעט מאוד, אם בכלל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי אין מקום לבצע מדידות רוטיניות של מרקרים חדשים להערכת הסיכון. מצד שני, הממצאים מחזקים את הערכת הסיכון לזיהוי פרטים המצויים בסיכון ל-CHD, בכדי להמליץ על דרכ מניעה.
במאמר מערכת נלווה הסכימו עם החוקרים, וציינו כי גורמי הסיכון המוכחים מספקים כלי טוב מאוד לזהות את אלו המצויים בסיכון ל-CHD, והם צריכים להישאר הכלי העיקרי להערכת סיכון ל-CHD ומניעה.
לאור הנתונים הנוכחיים מ-ARIC או כל מחקר אחר, לא ניתן להמליץ על מדידות חוזרות של אחד מ-19 המרקרים החדשים הללו. עם זאת, החוקרים אינם שוללים את האפשרות שחלק מהמרקרים עשיים להתאים טוב יותר להבחין בין תתי-אוכלוסיות, בעיקר באלו המצויים קרוב לגבול של סיכון גבוה לאור מדדי גורמי הסיכון המוכרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!