האם הסתיידות בעורק קורונרי חוזה סיכון למחלת עורקים קורונרית ? (מתוך American Journal of Cardiology)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של American Journal of Cardiology, עולה כי יש קשר חזק בין CAC (coronary artery calcification) ו-CHD (coronary heart disease). הקשר נשאר חזק גם לאחר תקנון להיסטוריה משפחתית.

החוקרים אספו בדיקות CT בין השנים 2002-2004 של 3359 נבדקים כולל 389 חולים, שאובחנו עם CHD בנקודת ההתחלה בין השנים 1994-1996.

מכל הקבוצה, הייתה תת קבוצה של 2254 נבדקים, שהיו א-סימפטומטים בנקודת ההתחלה (בין השנים 1994-1996) ו-111 נבדקים חדשים, שאובחנו עם CHD לא פטלי מאז הבדיקה ההתחלתית.

ניקוד CAC של יותר מ-100 נקשר עם עליה משמעותית סטטיסטית של פי 4-30 בסיכון ל-CHD, כאשר הסיכון הוערך לפי כל הקבוצה של 3359 הנבדקים ובתת קבוצה של 2254 הנבדקים, אשר היו א- סימפטומטים בנקודת ההתחלה.

הסיכון לפתח CHD היה גבוה פי 4 בקרב אלה עם ניקוד CAC של 100-199 ופי 30 עם ניקוד CAC של 400 ומעלה בהשוואה לאלה ללא CAC בר מדידה ב-CT.

למרות זאת, בגלל ש-CAC הוצג רק בעורקים קורונרים ביחד עם פלאק אתרוסקלרוטי וקורה רק בפלאק מתקדם (כנראה כחלק מתהליך התיקון), הוא נחשב אינדקס כללי אך לא ישיר של מחלה.

בנוסף, פלאק אתרוסקלרוטי יכול להיות מסוכן ללא משקע סידן בתוכו, לכן CAC הוא אינדקס לא מושלם של פלאק.

הקשר המוחלש אך המתמיד של ניקודי סיכון משפחתיים גבוהים גם לאחר הכנסת ניקוד CAC למודל, מציע שפקטורים משפחתיים מעבירים סיכון על ידי מנגנונים, שלא   לחלוטין משתקפים ב-CAC ובגורמי סיכון סטנדרטים או דרך אינטראקציות מסובכות של פקטורים אלה.

החוקרים מסכמים, שהם עדיין חושבים, שסיקור CAC הוא אחד האמצעים הטובים ביותר לאמוד את הסיכון, בעיקר כשמשתמשים בו באוכלוסייה הנכונה, ולכן הם תומכים בשימוש בו תחת בקרה.

Am J Cardiol 2006;97:1564-1569

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן