ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של American Journal of Cardiology, עולה כי יש קשר חזק בין CAC (coronary artery calcification) ו-CHD (coronary heart disease). הקשר נשאר חזק גם לאחר תקנון להיסטוריה משפחתית.
החוקרים אספו בדיקות CT בין השנים 2002-2004 של 3359 נבדקים כולל 389 חולים, שאובחנו עם CHD בנקודת ההתחלה בין השנים 1994-1996.
מכל הקבוצה, הייתה תת קבוצה של 2254 נבדקים, שהיו א-סימפטומטים בנקודת ההתחלה (בין השנים 1994-1996) ו-111 נבדקים חדשים, שאובחנו עם CHD לא פטלי מאז הבדיקה ההתחלתית.
ניקוד CAC של יותר מ-100 נקשר עם עליה משמעותית סטטיסטית של פי 4-30 בסיכון ל-CHD, כאשר הסיכון הוערך לפי כל הקבוצה של 3359 הנבדקים ובתת קבוצה של 2254 הנבדקים, אשר היו א- סימפטומטים בנקודת ההתחלה.
הסיכון לפתח CHD היה גבוה פי 4 בקרב אלה עם ניקוד CAC של 100-199 ופי 30 עם ניקוד CAC של 400 ומעלה בהשוואה לאלה ללא CAC בר מדידה ב-CT.
למרות זאת, בגלל ש-CAC הוצג רק בעורקים קורונרים ביחד עם פלאק אתרוסקלרוטי וקורה רק בפלאק מתקדם (כנראה כחלק מתהליך התיקון), הוא נחשב אינדקס כללי אך לא ישיר של מחלה.
בנוסף, פלאק אתרוסקלרוטי יכול להיות מסוכן ללא משקע סידן בתוכו, לכן CAC הוא אינדקס לא מושלם של פלאק.
הקשר המוחלש אך המתמיד של ניקודי סיכון משפחתיים גבוהים גם לאחר הכנסת ניקוד CAC למודל, מציע שפקטורים משפחתיים מעבירים סיכון על ידי מנגנונים, שלא לחלוטין משתקפים ב-CAC ובגורמי סיכון סטנדרטים או דרך אינטראקציות מסובכות של פקטורים אלה.
החוקרים מסכמים, שהם עדיין חושבים, שסיקור CAC הוא אחד האמצעים הטובים ביותר לאמוד את הסיכון, בעיקר כשמשתמשים בו באוכלוסייה הנכונה, ולכן הם תומכים בשימוש בו תחת בקרה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!