Voriconazole אוראלית חודרת היטב לאפיתל הריאות (Antimicrobial Agents and Chemotherapy)

טיפול אוראלי עם התרופה האנטי-פטרייתית voriconazole משיג ריכוזים מעכבים בדופן הפנימית של נוזלי הריאה.

במקרים של פטרת אספרגילוס, בהן מזדהמות בעיקר הריאות, הטיפול ב- voriconazole  נמצא כבר בשימוש נרחב, אך עם זאת לא היה ברור דיו היקף חדירת התרופה לאפיתל הריאה.

על מנת להעריך את מידת החדירות של התרופה בדקו חוקרים בפיטסבורג את ההשפעות במתן מניעתי של voriconazole במושתלי ריאה.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 12 נבדקים שטופלו ב- 6 מ”ג/ק”ג voriconazole לאחר 12 ו-24 שעות מההשתלה. לאחר מכן קיבלו המטופלים, מינון אוראלי, דו-יומי של 200 מ”ג.

שטיפה ברונכו-אלוואולרית (BAL) בוצעה לאחר 4,2 ו- 8 שבועות מההשתלה.

נמדדו רמות ה- voriconazole והאוריאה שצפו בפלסמה ועל פני שטח ה- BAL ועל-פיהן חושב נפח נוזל דופן אפיתל הריאה ב- BAL וריכוזי ה- voriconazole.

ע”פ הדיווח, הכמות הממוצעת של נוזל הדופן הייתה 1.4 מ”ל.

ריכוזי voriconazole נעו בין 0.05-4.56 ג’/מ”ל בפלסמה ובין 0.29 ל- 83.32 ג’/מ”ל בנוזל דופן האפיתל.

למרות שהרמות נעו באינטרוול רחב, נמצא קשר חזק בין הריכוזים בפלסמה ובנוזל דופן אפיתל הריאה בכל מטופל.

בממוצע, ריכוזי ה- voriconazole בנוזל הדופן היו גבוהים פי 11 מאשר בפלסמה והשיגו רמה של 90% בריכוזים מעכבים עבור אספרגילוס ב- 10 מתוך 12 הנבדקים.

לדיווח במדסקייפ

Antimicrob Agents Chemother 2006;50:1878-1879

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן