הקשר בין מוטאציות בגן ל-Connexin ובין פרפור פרוזדורים (N Engl J Med)

ממחקר חדש עולה כי מוטאציות סומאטיות בגן ל-Connexin 40 Gap Junction Protein (GJA5), חלבון לבבי המתאם את הפעילות החשמלית בפרוזדורים, עשויות להסביר חלק מהמקרים של פרפורי פרוזדורים הנחשבים לאידיופטים. החוקרים מאמינים כי Connexin 40 עשוי להוות אתר מטרה לטיפולים אנטי-אריתמים חדשים.

בחולים רבים הסובלים מפרפור פרוזדורים אין סיבה ברורה להפרעה. מתוצאות המחקר עולה כי עד 33% מהמקרים עשויים לנבוע ממוטאציה ב-GJA5.

הממצאים מבוססים על בחינת GJA5 ברקמת הלב ובלימפוציטים מ-15 חולים עם פרפור פרוזדורים אידיופטי.

ב-4 חולים זוהתה מוטאציה Missense ב-GJA5. בשלושה מהחולים, המוטאציה זוהתה ברקמת הלב, אך לא בלימפוציטים, עובדה המרמזת על המקור הסומאטי של הפגם. בחולה הרביעי, המוטאציה היתה בשני סוגי התאים, עובדה המרמזת שמקור הפגם בתאי הנבט.

בדיקות פונקציונאליות של מוטאציה GJA5 חשפה הפרעות בטרנספורט התוך-תאי או צימוד חשמלי.

מהממצאים עולה כי יש לשקול טיפולים חדשים המכוונים כנגד Connexin 40 לטיפול בפרפור פרוזדורים. הטיפולים הקיימים להפרעות קצב מכוונים כנגד חלבונים בלתי-ספציפיים שעשויים להיות מעורבים באטיולוגיה לפרפור פרוזדורים.

לממצאים החדשים עשויות להיות השלכות נוספות מעבר לאטיולוגיה או הטיפול בהפרעות קצב.

המחקר מספק נתונים לפרדיגמה חדשה, ייתכן שקיים בסיס גנטי למחלה שכיחה הנחשבה עד כה לאידיופטית, כאשר הפגם מוגבל לרקמה החולה. מדובר בעיקרון נפוץ בגנטיקה של סרטן, אך לא במחלות יומיומות כמו פרפור פרוזדורים.

N Engl J Med 2006;354:2677-2688.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן