האם רמת חומצה אורית גבוהה בסרום עשוייה לחזות התקף לב ושבץ מוחי? (מתוך Stroke)

הסיכון לשבץ ומוחי ולאוטם בשריר הלב גבוה כמעט פי 2 במטופלים עם הרמות הגבוהות ביותר של חומצה אורית בסרום בהשוואה למטופלים עם הרמות הנמוכות ביותר, כך עולה מהממצאים האחרונים של מחקר רוטרדם (the Rotterdam Study). תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת לשבץ מוחי (Stroke).   

מחקר רוטרדם הינו מחקר אורכי מבוסס על אוכלוסייה של מחלות כרוניות ומגבילות. החוקרים בחנו מידע הנוגע ל-4,385 משתתפים ללא היסטוריה של שבץ מוחי או מחלת עורקים כליליים עד תחילת המחקר, ושעבורם היו בנמצא בדיקות דם זמינות. 

תקופת המעקב הממוצעת הייתה 8.4 שנים. לאחר שהחוקרים חילקו את המשתתפים ל”חמישונים” (quintiles) וביצעו את ההתאמות לסיכון על פי גיל ומין, יחס הסיכון (HR – hazard ratio) לאוטם בשריר הלב היה 1.68 בין החמישון הגבוה ביותר לנמוך ביותר, HRלמחלה קרדיווסקולרית היה 1.87, לשבץ כלשהו 1.57, ולשבץ איסכמי היה 1.77. HR לשבץ המורגי נמצא כחסר מובהקות סטטיסטית. 

בנוסף דיווחו החוקרים, כי הקשר שבין חומצה אורית לסיכון למחלת לב ולשבץ מוחי היה חזק יותר במטופלים שלא סבלו מיתר לחץ דם מאשר במטופלים שסבלו מיתר לחץ דם.

בראיון שנערך עימו הזהיר אחד החוקרים כי עדיין מדובר בשלב מוקדם מידי מכדי שניתן יהיה להתחיל להשתמש בחומצה אורית כאמצעי עבור בחינות סקר למחלות לב. לדבריו, תחילה יש לקבוע את מידת הדיוק של חיזוי הסיכון על פי רמות חומצה אורית.

החוקר הוסיף כי במידה ואכן יסתבר כי רמות חומצה אורית מסייעות להבדיל בצורה טובה יותר בין מטופלים בסיכון גבוה למטופלים בסיכון נמוך, יש להחליט האם וכיצד מטפלים במטופלים בסיכון גבוה. לדבריו, יש לכך השפעה גדולה בנוגע לקביעת סף הסיכון שבו ישתמשו.

עוד ציין החוקר כי הקשר שנמצא בין חומצה אורית לסיכון למחלות קרדיווסקולריות נראה לינארי: הסיכון הקרדיווסקולרי גדל בהדרגה ככל שרמות החומצה האורית עולות. לפיכך, הדגיש החוקר, אין ערך סף ‘טבעי’, כהגדרתו. המטרה של ערך סף, הסביר החוקר, היא להבדיל בין מטופלים שיפיקו את מירב התועלת מטיפול לבין אלו שירוויחו פחות מטיפול.       

החוקר סיכם באומרו כי חומצה אורית מהווה סיבה חשובה לשבץ מוחי ולאוטם בשריר הלב, כפי הנראה על ידי גרימת מחלה כלייתית, שמובילה ליתר לחץ דם, שמאוחר יותר מוביל לשבץ מוחי ולאוטם בשריר הלב. לדבריו, הממצאים החדשים משפרים במידה משמעותית את ההבנה של מנגנון פתופיזיולוגי עיקרי אשר מוביל לשבץ מוחי ולמחלת לב קורונרית.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Stroke 2006;37:1503-1507.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן