האם עיכוב בביצוע PCI מעלה סיכון לתמותה בחולים עם STEMI ? (מתוך American College of Cardiology)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של American College of Cardiology, עולה כי עבור חולים עם STEMI (ST-segment elevation myocardial infarction), שיעור התמותה בבית החולים קשור באופן בלתי תלוי עם עיכוב גדול יותר בביצוע PCI (percutaneous intervention). יתרה מכך, הקשר נשאר ללא תלות בכמה זמן לקח לחולה להגיע לטיפול נמרץ או בכמה גורמי סיכון יש לו.

על פי ההמלצות של American College of Cardiology/American Heart Association יש לבצע PCI תוך 90 דקות, לאחר שחולה עם STEMI הגיע לטיפול נמרץ, אך בפועל זה יוצא מהכלל במקום להיות הכלל, לדברי החוקר הראשי.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את האפקט של עיכוב ביצוע PCI בקרב חולים עם STEMI. החוקרים העריכו מידע מ-NRMI 3-4- (National Registry of Myocardial Infarction) בין השנים 1999-2002. המחקר כלל 29,000 חולי STEMI, שעברו PCI תוך 6 שעות של הגעה באחד מתוך 395 בתי חולים.

החוקרים ריבדו את חולים על פי הזמן שבו התחילו הסימפטומים ועד להגעה לבית החולים, ועל פי נוכחות גורמי סיכון כגון : מיקום ספטלי או קדמי, סוכרת, קצב לב מעל 100 פעימות לדקה או לחץ דם סיסטולי נמוך מ- 100 mm Hg.

62% מהחולים הגיעו לבית החולים תוך שעתיים מהתחלת הסימפטומים ול-58% היה לפחות גורם סיכון אחד. רובם עברו PCI לאחר יותר מ-90 דקות.

הסיכון לתמותה בבית החולים עלה עם הזמן לבצוע PCI בכל קבוצות הסיכון. OR היה 1.08 עבור כל עליה של 30 דקות בזמן ביצוע PCI, לאחר תקנון לגורמי סיכון אחרים (p < 0.0001).

לדברי החוקרים, ממצאים אלה תומכים בהמלצות הנוכחיות לקיום PCI מהיר ככל האפשר. המלצות אלה תקפות עבור כל החולים עם STEMI ועבור הגעה לבית החולים תוך 6 שעות מרגע התחלת הסימפטומים. יש לעשות מאמצים על מנת להוריד את הזמן שחולי STEMI מחכים לביצוע PCI. כמו כן, דרגת הדחיפות לא צריכה להיות תלויה בזמן הופעת הסימפטומים או בגורמי הסיכון בנקודת ההתחלה.

J Am Coll Cardiol 2006;47:2180-2186

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן