האם אוקסיקודון יעיל יותר מהטיפול השגרתי בשיכוך כאב בחולי פנקראטיטיס כרונית?

ממחקר שנערך לאחרונה, ושהוצג בכנס למחלות מערכת העיכול, עולה כי אוקסיקודון (OXYCONTIN), אופיואיד סינטטי מבוסס ומודרני,  עדיף על מורפין (morphine), שמהווה את הטיפול השגרתי בכאב במטופלים הסובלים מפנקריאטיטיס כרונית.

ההשפעות האנלגסטיות של מורפין (30 מ”ג), אוקסיקודון (15 מ”ג) ופלצבו נבחנו במחקר סמיות רוחבי של 10 מטופלים שסבלו מפנקריאטיטיס כרונית שגרמה לכאב. במסגרת המחקר בוצעו ניסויים שונים לעירור כאב, ובכללם כאב מכני, כאב הנגרם מחום, וכאב חשמלי, לעור, לשרירים ולוושט. מידת הכאב בתחילת המחקר תועדה, ולאחר קבלת הטיפולים השונים מידת הכאב הוערכה מחדש במרווחים של 60,30 ו-90 דקות.

האופיואידים גרמו לעלייה בסף הכאב. עבור מרבית המשתנים של הכאב שנגרם בעקבות הניסויים, עלייה זו הייתה גדולה יותר במידה משמעותית אחרי מתן אוקסיקודון בהשווה למורפין. כך היה עבור כאב הנגרם מגירוי תרמי או מצביטה של העור, ועבור כאב הנגרם בעקבות לחץ על השרירים וגירוי תרמי של הוושט. מורפין לא נמצא כיעיל יותר מפלצבו בהקלה על כאב שנגרם בעקבות גירוי תרמי של הוושט. 

פנקריאטיטיס כרונית הינה דלקת ממושכת של הלבלב, הנגרמת לעיתים קרובות בעקבות התמכרות לאלכוהול. היא מתפתחת לאורך שנים, ומובילה להצטלקות ונזק לרקמת האיבר. מצב זה עשוי להוביל בזה אחר זה לחוסר איזון הורמונלי, תסמיני תת ספיגה והתפתחות סכרת.

החולים חשים באופן טיפוסי כאב מפושט המופיע לסירוגין או באופן קבוע מתחת לצלעות, ומקרין לגב. אכילה מגדילה לעיתים קרובות את עוצמת הכאב, וכפועל יוצא מכך החולים נוטים לרדת במשקל במידה חמורה.

ממצאי המחקר מתאימים לניסיון הקליני ומחזקים את הממצאים עליהם דווח בשנת 2005, שעל פיהם קיימים הבדלים משמעותיים בין אוקסיקודון למורפין בטיפול בכאב ויסצרלי. בשילוב עם ממצאים קודמים אלו, מידע חדש זה מספק עדות חזקה התומכת בשימוש באוקסיקודון כמרכיב האופיואידי בטיפול בכאב ויסצרלי מתמשך, כולל בפנקריאטיטיס.

החוקר שהציג את המחקר הסביר כי כאב פנקריאטי כרוני הינו כאב מטריד ביותר לאלו החווים אותו. עבור הרופאים, מדובר באחד התסמינים הגסטרואנטרולוגיים המאתגרים ביותר. לדבריו, מחקר זה  מהווה את הפעם הראשונה בה נבחנו משככי כאבים תוך שימוש ב- multi-modal ובגישה של multi-tissue pain assessmentבנוגע למחלה זו, ונראה כי יש אפקט שונה לאופיואידים שונים. הוא הוסיף כי ממצאים אלו תומכים בניסיון הקליני המצטבר.

לידיעה המלאה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן