הערכה מחודשת של סיכונים קרדיווסקולרים של תרופות אנטי דלקתיות

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של British Medical Journal, עולה כי מינון גבוה של חלק מתרופות NSAIDS (non-steroidal anti-inflammatory drugs) קשור לסיכונים קרדיווסקולרים דומים לאלה של הדור החדש של תרופות אנטי דלקתיות הידועות כמעכבי COX2 (cyclooxigenase 2) כגון : Vioxx, Celebrex ו- Bextra.

החוקרים ביצעו מטה- אנליזה של כל המחקרים הרנדומלים הזמינים שהשוו, טיפול במעכבי COX2 ובפלצבו, או טיפול במעכבי COX2 וב-NSAIDS ישן, תוך רישום של אירועים קרדיווסקולרים חמורים.

המידע כלל 138 מחקרים ו- 140,000 משתתפים. מטה אנלזיה זו מספקת הערכה יותר אמינה של הסיכונים הקרדיווסקולרים של תרופות אלה, היות והמחקרים האינדיבידואלים היו קטנים מדי לענות על שאלה זו.

המחקר הראה כצפוי, שטיפול במעכבי COX2 נקשר לעליה בסיכון של אירועים ווסקולרים, בעיקר אוטם לב. למרבה הצער לא היה מספיק מידע בכדי להעריך אם סיכונים אלה היו תלוי מינון או אם הסיכונים משתנים בקרב אנשים המשתמשים באספירין ואלה שלא משתמשים באספירין.

המחקר גם הראה, שמינונים גדולים של שתי תרופות NSAIDS : diclofenac ו- ibuprofen, נמצאו קשורות לעליה דומה בסיכון של אירועים ווסקולרים כמו של מעכבי COX2. למרות שהסיכונים במינון גבוה של NSAID אחר בשם naproxen היו נמוכים יותר.

למרות אלה, העלייה בסיכון של אירועים ווסקולרים הייתה מתונה בקרב אנשים, שהשתתפו במחקרים אלה, כך שעבור כל 1000 איש, שלקחו NSAIDS או מעכבי COX2, סביב 3 אנשים בשנה חוו אירוע ווסקולרי כגון אוטם לב.

החוקרים סיכמו שיש צורך במחקרים רנדומלים גדולים בכדי לזהות לאיזה NSAIDS יש פחות בעיות קרדיווסקולריות וגסטרו אינטסטינליות.

BMJ Volume 332, pp 1302-5

לידיעה ב-Doctor’s Guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן