השמנת-יתר מורידה את רמות הסף של BNP הדרושות לאבחון אי-ספיקת לב (Am Heart J)

מחקר חדש מצא כי רמת הסף של B-type Natriuretic Peptide (BNP) לאבחון אי-ספיקת לב חריפה, צריכה להיות נמוכה יותר בחולים הסובלים מהשמנת-יתר. לדברי החוקרים, רמות BNP נמוכות יותר בשמנים, למרות שבמרבית החולים השמנים עם אי-ספיקת לב יש רמות BNP גבוהות בהרבה מ-100 פיקוגרם למ”ל, לא ניתן לשלול לחלוטין את האבחנה אלא אם הרמות נמוכות מ-50.

החוקרים העריכו את רמות הסף השונות של BNP לאבחון אי-ספיקת לב אקוטית לאורך מדדי BMI שונים בקרב 1586 משתתפים עם חשד לאי-ספיקת לב, בכדי לקבוע אם שינוי רמות הסף יכולות לשפר את האבחנה.

הרמה הממוצעת של BNP בחולים עם אי-ספיקת לב ירדה מ-643 pg/mL בחולים רזים, ל-462 pg/mL בחולים עם עודף-משקל/השמנת-יתר, ול-247 pg/mL בחולים עם השמנת-יתר חמורה/מורבידית.

רגישות קביעת רמות סף של 100 pg/mLלאוכלוסיה הכללית עמדה על 90% וסגוליות של 97% לאבחון אי-ספיקת לב אקוטית. אולם, בקרב חולים עם השמנת-יתר חמורה/מורבידית הרגישות עמדה על 77% בלבד ושיעור גבוה של תשובות חיוביות-שגויות.

להשגת רגישות של 90% בקבוצות BMI שונות, יש להעלות את רמת הסף של BNP ל-170 pg/mL בחולים רזים, ולהוריד את רמת הסף ל-54 pg/mL בחולים עם השמנת-יתר חמורה/מורבידית.

החוקרים מאמינים שקיימים מספיק עדויות לשקול הורדת רמות הסף, אך למרות זאת הם בטוחים שמחקרים נוספים ישפכו אור נוסף על הנושא.

Am Heart J 2006;151:999-1005.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן