אבלציה לטיפול בפרפור עליות עדיפה על טיפול תרופתי שונה לאחר כשלון טיפול נוגד הפרעות קצב תרופתי


על-פי תוצאותיו של מחקר ה-Atrial Fibrillation vs Antiarrhythmic Drugs (A4) trial, בחולים הסובלים מפרפור עליות (AF) פרוקיסמלי סימפטומטי ונכשל בהם ניסיון טיפול אחד בתרופה נוגדת הפרעות קצב (AAD), נראה שאבלציה באמצעות צנתר הינה טיפול עדיף מאשר החלפה לטיפול באמצעות תרופה אחרת.

החוקרים מדווחים כי בהשוואה לחולים שחולקו באקראי לקבלת AADs, בחולים שטופלו באמצעות אבלציה נמצאה סבירות נמוכה בהרבה להתרחשות אפיזודה של AF לאורך תקופת מעקב בת 12 חודשים ובנוסף התקבלו בהם תוצאות משופרות מבחינת קיבולת פעילות ודרוג איכות חיים.

התוצאות שהוצגו במסגרת ה-Heart Rhythm Society (HRS) 2006 Annual Scientific Sessions, הינן עקביות לממצאיהם של מחקרים עכשויים אחרים. החוקרים טוענים כי הדבר מוכיח שבחולים אלה אבלציה עדיפה על-פני ניסיון לטיפול תרופתי אחר, אפילו טיפול בתרופה נוגדת הפרעות הקצב החזקה amiodarone.

המחקר נערך ב-4 מרכזים רפואיים בארופה ובצפון אמריקה ונכללו בו 112 חולים שחולקו באקראי לקבלת טיפול באמצעות AAD (כ-59 חולים) או אבלציה (כ-53 חולים). החולים סבלו מ-AF פרוקסימלית סימפטומטית לאורך תקופה בת 6 חודשים לפחות, עם 2 אפיזודות בחודש לפחות, שנמצאה עמידה לטיפול AAD אחד לפחות. גיל הנבדקים הממוצע עמד על 51 שנים, 85% מהם היו גברים, משך אפיזודות ה-AF הממוצע היה 9±9 שעות, ו-80% מהחולים טופלו באמצעות נוגדי קרישה.

מעקב נערך אחר החולים בנקודות זמן של 2, 3, 6 ו-12 חודשים. נקודת הסיום העיקרית היתה הישנות של AF, שהוגדרה כאפיזודה של הפרעת קצב לאחר החודש השלישי שנמשכה יותר מ-3 דקות. נקודות סיום משניות היו דרוגי איכות החיים, הפסקת הטיפול נוגד הקרישה כעבור שנה, ותופעות לוואי ומקרי תמותה בקרב הנבדקים.

לאורך 3 חודשי המחקר הראשונים ניתן היה לרשום לחולים בקבוצת ה-AAD עד 3 טיפולים תרופתיים שונים, לבד או בשילובים שונים, ובקבוצת האבלציה ניתן היה לבצע עד 3 פרוצדורות אבלציה. אבלציות חוזרות היו שכיחות, עם ערך ממוצע של 1.8 אבלציות לחולה.

כעבור 3 חודשים, החולים נבדקו נקודות הסיום בחולים ובמידת הצורך ניתן היה להעביר חולים לקבוצה המקבילה. העברות חולים היו שכיחות בקבוצת ה-AAD: כ-37 חולים עברו מקבוצה זו לקבוצת האבלציה.

כעבור שנת מעקב, 75% מהחולים בקבוצת האבלציה לא סבלו מהשנות של הפרעות קצב, בהשוואה ל-7% בלבד בקבוצת ה-AAD. יתר על כן, 60% מהחולים בקבוצת האבלציה הצליחו להפסיק בצריכת תרופות נוגדות קרישה דרך הפה, בהשוואה ל-25% בקבוצת ה-AAD שלא הועברו לקבוצת הטיפול המקבילה. בחולים שטופלו באמצעות amiodarone לראשונה במהלך המחקר התקבלו תוצאות משופרות מעט מהתוצאות הכלליות בקבוצת ה-AAD, כשב-21% מהם לא סבלו מהשנות של AF כעבור שנה. אולם, תוצאה זו עדיין ירודה מאוד בהשוואה לתוצאה שהושגה בקבוצת האבלציה.

רוב תוצאות איכות החיים היו משופרות באופן מובהק סטטיסטית בקבוצת האבלציה, וכך גם תוצאות מדדי התפקוד, כולל משך הפעילות הגופנית המירבי ולחץ הדם הסיסטולי המירבי.

החוקרים מדגישים את חשיבות הממצאים וקוראים לביצוע מחקרים נוספים בנושא זה.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן