CPAP מוריד לחץ דם בחולים עם OSA (מתוך Hypertension)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מאי של Hypertension, עולה כי לחץ דם במהלך היום ובמהלך הלילה יורד בחולים עם OSA (obstructive sleep apnea) הנמצאים תחת טיפול ב-CPAP (continuous positive airway pressure).

OSA  קשורה לאפיזודות חוזרות של היפוקסיה לילית ועליה בסיכון להתפתחות של יתר לחץ דם סיסטמי. מחקרים קודמים היו מוגבלים ביכולת שלהם להראות ירידה בלחץ דם לאחר טיפול ב-CPAP, וההשפעה של מתן O2 תחליפי בלבד על לחץ דם ב-OSA לא הוערך עד כה.

במחקר העריכו את ההשפעה של שבועיים של טיפול ב-CPAP בהשוואה לטיפול ב-CPAP מדומה בהשוואה למתן O2 תחליפי במהלך הלילה על לחץ דם אמבולטורי (במשך 24 שעות) בחולים עם OSA בינוני קשה. במחקר השתתפו 46 חולים בין הגילאים 25-65. לשלושת הקבוצות היו שיעורים דומים של היענות לטיפול.

שבועיים של טיפול ב-CPAP הביא לירידות הכי משמעותיות בלחץ דם סיסטולי לילי (6-mm Hg), בלחץ דם ממוצע לילי (5-mm Hg) ובלחץ דם דיאסטולי לילי (4-mm Hg) בכולם p < 0.05. כמו כן טיפול זה גם נקשר לירידות הכי משמעותיות בלחץ דם ממוצע ודיאסטולי במהלך היום (3-mm Hg; p < 0.05). טיפול מדומה ב-CPAP גרם לעליה של 3-mm Hg בלחץ דם סיסטולי לילי. טיפול של O2 תחליפי במהלך הלילי שיפר סטורציה של oxyhemoglobin, אך לא הייתה לו השפעה משמעותית על לחץ הדם.

מחקר זה הוא צעד חשוב באישור, שמניעה אפקטיבית של אפניאות ליליות מביא לא רק לירידה בלחצי הדם בלילה אלא גם לירידה קלה, אך משמעותית בלחצי הדם במהלך היום.

העובדה, שהנפילה בלחץ הדם בלילה הייתה יותר ניכרת, קשורה בעצמה למניעה של תוצאות של יתר לחץ דם, כי לחצי דם גבוהים בלילה קשורים לאירועים קרדיאלים ווסקולרים לא רצויים.

Hypertension 2006;47:840-845

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן