מכשיר חדש מפנה חומר ניגוד מהסינוס הקורונרי (מתוך American College of Cardiology)

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי שימוש ב- extracorporeal hemoperfusion adsorbing column במהלך אנגיוגרפיה קורונרית מפנה ביעילות את מרבית חומר הניגוד בו משתמשים במהלך הפרוצדורה, עוד לפני הגעתו לכליות. המחקר פורסם בכתב העת של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה (the American College of Cardiology).

מכשיר זה, כך מציינים החוקרים, יכול להפחית בצורה חדה את ההארעות של נפרופתיה הנגרמת כתוצאה מחשיפה לחומר ניגוד.

בניסויים שנערכו, הוכנס קטטר F-8 לשאיבה לתוך הסינוס הקורונרי דרך הוריד הפמורלי. דם וורידי הועבר לתוך extracorporeal contrast-adsorbing column בנפח 500 מ”ל במהלך אנגיוגרפיה קורונרית.

החוקרים הזריקו 155 מ”ל חומר ניגוד לעורקים הקורונריים של 8 חזירים במהלך האנגיוגרפיה. אצל 5 מהם סונן חומר הניגוד דרך ה- adsorbing column למשך 90 דקות, ואצל 3 לא.

שיעור הפינוי הממוצע של יוד היה 49.4%. השטח מתחת לעקומה של ריכוז היוד היה נמוך ב-60% בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת. לא היו תופעות לוואי כתוצאה מהשימוש במכשיר.

החוקרים ציינו כי נפרופתיה הנגרמת מחשיפה לחומר ניגוד היא הסיבה השלישית בשכיחותה לנפרופתיה הנרכשת בבית החולים. החוקרים ציינו כי הם מאמינים כי המערכת לפינוי חומר הניגוד עשוייה להיות בעלת פוטנציאל בבני אדם עם אי ספיקת כליות שהייתה קיימת לפני כן, עם נפרופתיה סכרתית או עם ריבוי גורמי סיכון אשר עוברים percutaneous coronary intervention עבור נגעים מורכבים.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

J Am Coll Cardiol 2006;47:1866-1870.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן