זיהום אויר מגביר את שיעור התמותה (מתוך כנס של מומחים למחלות בית החזה)

חשיפה של עד שנתיים לזיהום אויר, בעיקר לפיח, עלול להגביר את הסיכון למוות עבור מטופלים עם אי-ספיקת לב, מחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD), סוכרת או ליקוים דלקתיים כגון דלקת פרקים שגרונית.

כך עולה ממחקר ראשון מסוגו, שעקב אחר מטופלים במחלות ספציפיות אלה, ששוחררו בחיים לאחר אשפוז ממושך בבית חולים.

בעוד שמחקרים קודמים מצאו שחשיפה ארוכת טווח לזיהום אויר קשורה לעליה בתמותה, במחקר הנוכחי נצפה שכל השפעה מתרחשת תוך השנתיים הראשונות לחשיפה.

הכוונה היא שאם היה ביכולתנו כעת (ולא בעוד 20 שנה) לטהר את האוויר, היינו רואים שיפור מיידי בסיכון לתמותה.

עבור מחקר זה, כפי שהוצג בכנס העולמי של איגוד בית החזה האמריקני, החוקרים השתמשו בנתונים רפואיים של תיקי שחרור מאשפוז מ- 34 ערים בארה”ב כדי לבדוק האם תת-חלקיקים באוויר היו קשורים להישרדות.

מעקב אחר המטופלים, שהיו מאושפזים בין 1985 ל- 1999, נערך במשך 15 שנים.

באופן ספציפי, בדקו החוקרים חלקיקים הקטנים מ- 10 מיקרון בקוטר אווירודינאמי (PM10) או כשביעית מרוחבו של שיער אדם, שיכול בקלות להיכנס לתוך קנה הנשימה.

נמצא שכל עלייה ב- 10 µg/m2 של PM10 תוך שנתיים הגבירה את הסיכון למוות ב- 32% בחולי סוכרת, ב- 28% עבור חולי COPD, ב- 27% במטופלי אי-ספיקת לב גדשתית וב- 22% עבור אנשים עם תופעות דלקתיות כגון דלקת פרקים שגרונית או זאבת.

בסה”כ, כמה מאות אלפים של אנשים מתים מידי שנה בארה”ב עקב זיהום אויר.

המחקר מצמצם את הטווח ומוכיח שגם מס’ שנים של חשיפה יכולות לגרום לשינוי.

אז מה ניתן לעשות בנידון? דרך אחת להקטנת כמות החלקיקים היא לשים מברשות קרצוף על תחנות כוח לייצור פחם.

בנוסף, יש לדרוש הוספת זרזים למנועי דיזל (בלונדון, למשל, התאימו מחדש את כל האוטובוסים עם זרזים שכאלה).

לסיכום, ראוי לציין שהטכנולוגיה קיימת אך לא עושים עימה מספיק.

במספר מועט של שנים, ניתן לחסוך הרבה, הרבה חיים.

לדיווח במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן